מסקר שערכה המחלקה הכלכלית של התאחדות המלאכה והתעשיה בקרב כמאה בעלי מפעלים קטנים ובינוניים עולה כי כ-90% מבעלי העסקים מתנגדים נחרצות לחקיקה שתקבע יום ראשון שבתון אחת לחודש וכ-86% מכלל הנשאלים טוענים כי המהלך יביא לירידה בתפוקת המפעל שלהם. רק 4% העריכו כי למהלך לא תהיה השפעה על התפוקה.

עוד נמצא כי כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים סבורים כי תוספת שעות העבודה בשאר ימי השבוע לא תכסה על ביטולו המלא של יום ראשון אחד בחודש, ולמעלה 70% השיבו כי העסק שלהם לא יפיק תועלת מהתאמת ימי השבתון לעולם המערבי.

לדברי עורך הסקר, הכלכלן הראשי של ההתאחדות ברוך שניר, עבור המפעלים הקטנים (עד 50 עובדים) המהווים כ-90% מהתעשיה בישראל מדובר באובדן שנתי של 2.27 מליון שעות עבודה, המשקף קיטון של 1.18% במספר שעות העבודה השנתיות ובנזק של מאות מליוני שקלים בשנה מבחינת הפדיון. שניר מוסיף כי תוספת שעות עבודה באמצע השבוע לא יהיה יעיל בשל התפוקה הנמוכה יותר בסופו של יום העבודה, וכי גם עבודה בימי שישי אינה יעילה מאחר ומדובר ביום קצר בו התפוקה שקולה ל-25% בלבד מהתפוקה ביום רגיל.

"רובם המכריע של המפעלים הקטנים אינם עובדים כיום כלל בימי שישי והפעלת המכונות וכיולן ליום עבודה קצר הינו בזבוז שיביא לשחיקה של בין 1%-2% ברווחיות של העסקים היצרניים הקטנים, שגם כך סובלים ממתח רווחים נמוך יחסית לתעשיות הגדולות", אומר שניר.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, שיזם את הסקר, אומר כי: "ההתאחדות תצא למאבק נגד רעיון העיוועים, שלא ברור איך יתרום לפריון במשק ולרווחת העובדים וכי נראה כי הוא רק יזיק למעסיקים ולמועסקים. במקום להשקיע בתוכניות לחדשנות והכשרת כח אדם מקצועי לתעשיה, ולדאוג לתמריצי מס למפעלים קטנים ובינוניים, מפילים עלינו בלוני ניסוי מופרכים שרק מגבירים את הייאוש של בעלי העסקים מהמצב, ומהתקווה שהממשלה מתכוונת להשקיע ברצינות בהגברת כושר התחרות של היצור הישראלי. על פי מרבית המומחים, כולל המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, זה יעלה לנו בעשרות מיליארדי שקלים של ירידה בתוצר, כך שממש לא ברור היתרון שבדבר", אומר אלקובי ומוסיף כי גם העובדים כבר מביעים חששות מהתוכנית שתאריך את יום העבודה הארוך ממילא ותגביר עוד יותר את הפער הבלתי נסבל בין שעות הפעילות של מערכת החינוך לשעות העבודה המקובלות במשק. "אנחנו זקוקים להשקעות בציוד, לעובדים מיומנים, לאשראי זמין וזול ולמיסוי הוגן, ולא לחופשה חודשית כפוייה שרק תעשה פה בלאגן!", מסכם נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה.

בעלי המפעלים הקטנים והבינוניים שהשתתפו בסקר, לא הסתפקו בהשבה לשאלות ותקפו במילים קשות את היוזמה: "אסון לייצור", "פופוליזם", "מכת מוות לעסקים הקטנים", "הצעה גרועה שמצפצפת על העסקים" וכד'.

ישראל שפירא, בעל מפעל מתכת המעסיק שישה עובדים אומר כי "לא מתקבל על הדעת להשאיר עובדים לעבוד מעבר לתשע שעות עבודה ביום. העבודה במפעלי המתכת היא עבודה פיזית, והדבר קשה במיוחד הימי הקיץ החמים, כך שלא נראה לי מעשי לרצות להדמות לאירופאים בחום של 30 מעלות. לא ניתן לקיים תחרותיות עם עובדים מותשים, ולדעתי זו יוזמה של גורמים שאינם מכירים את המציאות במפעלי התעשיה והמלאכה בארץ".

שרון בן בסט, בעל מפעל גלידות, המעסיק עשרות עובדים, אומר כי "למפעל יתרני חוק כזה יהיה אסון. תוספת שעות העבודה בסוף היום לעולם לא תוכל להחליף יום עבודה שלם כי תפוקת העובד בסוף היום הינה נמוכה יותר. החוק אינו חכם ואינו לטובת העובדים ובסופו של דבר יפגע בייצור ובהכנסות המפעל , כך שבסופו יביא לפיטורים ולירידה בצמיחה. נראה כי להוגי החוק ולתומכיו אין ולו חצי מושג על התנהלות המשק היצרני ו/או הבנה בסיסית בכלכלה יוצרת, וחבל שכך."