אש זה דבר מופלא.

תשאלו כל כבאי שבאמת אוהב את המקצוע שלו מה גורם לו להתייצב מדי יום – ביומו, ולא רק ביום המדורות השנתי על פי הלוח העברי, מול הלהבות המסוגלות לגרום נזק לאדם ולרכוש- והוא כנראה ישיב לכם בין יתר הסיבות שהביאו אותו לעבודה המסוכנת הזאת- שהאש זה כוח כל-כך בלתי צפוי וערמומי כך שבכל דליקה מחדש צריך להיערך לכל תרחיש- ולשלב אותו עם החוקים המקובלים כדי לזכות בסיפוק האדיר מעבר להצלת חיים וחפצים בעלי-ערך שבשמיעת הדיווח בחדשות שמספר לכולם: כוחות-הכיבוי השיגו שליטה על האש. או במילים אחרות: האדם- שעל פי המסורת היהודית גילה במקרה את האש במוצ"ש עם ההבדלה הראשונה – הצליח בחסדי שמים ובסיוע ממשיב הרוח שנרגעה קצת- להראות לכוח השורף והמכלה המשתולל ללא גבולות שיש דרך להתגבר עליו ולצנן את התלהבותו.

ידוע לכל שהאש חיונית לקיום העולם ולסיפוק צרכי האדם הבסיסים הקשורים לחום, אור, והכנת מזון. אך מצד שני- האש הלא מבוקרת והבלתי נשלטת- יכולה בקלות להרוס כל חלקה טובה, להעלים בשניות מסמכים חשובות או תמונות בעלות ערך-רגשי, ואפילו לסכן את קיומו של האדם שכאמור זקוק לאש כדי להתקיים.

אם נשאיל לרגע את האש המרתקת לצורך מחקר קטן על נושאים "בוערים" הצצים כגיצים מתחת לכיפת השמיים ב-"חג-בעומר" וניקח את מקור האור והחום החיוני הזה כמשל לכוח עצום שעל פי הקלישאה הידועה מצריך גם אחריות רבה-נגלה שיש בקרבנו לא מעט נושאי לפיד (ואחד הנושא את שם-המשפחה הזה בגאווה לא מוסתרת שטען השנה ברהבתנות רבה שכל הטוב שנמצא כיום בציון הרשב"י במירון זה בזכותו, אשרי המאמין) וכאלה שהצתת שריפות בשטחים ציבורים ואפילו אם מדובר בהצתת גפרור קטנה באתר קטן עם מבקרים מועטים ועייפים יכולה בזכותם להגיע למימדים אדירים ולהבעיר מדינה שלימה.

הכוונה למשל לבעלי תפקידים בכירים או נושאי משרות ציבורית המתבטאים בפומבי על נושאים רגישים והופכים לשיחת היום ולמוקד סערה ציבורית תורנית או חילונית, לאלה המצפצפים מדי שבת בשבתו על חוקים מפורשים וחושבים רק על הכיס שלהם ולא על הערך המקודש בעם היהודי של שמירת שבת כהלכתה או הימנעות מפגיעה וכבוד לשומרי- השבת (ובמיוחד בערים דתיות וחרדיות שבהם יש סטטוס-קוו שחובה לשמור עליו וגם אם אותו אדם המבעיר בכוונה את האש ביום קדוש זה מתעלם מחוקי יוצר-האדם אך  מציג עצמו כמי שמכבד את חוקי האדם ושומר עליהם), למי שחושב שהשלטים עם המספרים בצידי הדרכים הבינעירוניות הם רק בגדר המלצה ואין באמת חובה להשאיר את הרכב מתחת למספר המופיע בהם, לנבחרי ציבור המנצלים כל אירוע פומבי כדי להוציא לאוויר העולם אמרי-שפר טעונות בארס ומשולות לחיצים בעלי קצה בוער כדי לפגוע ביריביהם ולשרוף אותם בשוק החופשי הכולל למראית-עין רשות להבעיר את השיח הציבורי- בלי לוודא שיש מים בקרבת מקום כדי לכבות אותו לפני שיתכלה כיוון שאינו סנה.

הרב מדרכי נויגרשל מביא באחת מדרשותיו את פירוש האור החיים הקדוש על הפסוק "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה" ולפי זה קוצים הם הרשעים שנמצאים- כי אין להם בעלים והם מתחייבים לשלם כפול על חטאיהם. הדבר צריך לזעזע את הקורא ולגרום לו לכבות שלהבת יצרו המחטיא אותו. ממש כמדורה שאסור להשאיר ללא השגחה. ל"ג שמח!