בס"ד

כמה שכל עקום יש למשפטנים "המלומדים"
1. החוק מדבר על איסור אפליה – כאן אין שום אפליה אלא רק הפרדה בין שתי דרכים שאין לשום דרך עדיפות על פני הדרך השניה מבחינת נוחות או מכל בחינה אחרת, אדרבה במצב שהגברים (המהווים את הרוב בנוכחותם ביום זה)מתרכזים בדרך האחת, הדרך של הנשים נותרת יותר מהירה ועם הרבה פחות לחץ ודוחק לעומת מה שקורה בדרך של הגברים, ומעניין מאוד לפי שיטתם אם יחליפו בין הדרכים שהוקצו ואת הדרך שהקצו לנשים יקצו לגברים ואת הדרך של הגברים יקצו לנשים האם אז לא תהיה להם התנגדות ?(ברור שימשיכו לנבוח ולהתנגד) אין זאת אלא רק רצון להתנגח ולכופף את ההלכה לשלטון ההפקרות והפריצות.
2. המשפטנים ה"מלומדים" מודים שחוק איסור אפליה הוא כל מקום המיועד לשימוש הציבור והסיבה שלא כלול בתוך הדברים בית כנסת או להבדיל אלפי הבדלות – מסגד היא כי החוק מסייג למקרים שהדבר מתחייב מאופיו של המקום. כל בעל דעת ושכל ישר מבין שביום ל"ג בעומר הדרך משמשת אך ורק למעבר לקבר וטכנית אינה יכולה לשמש כמקום גישה לנסיעה או הליכה שגרתית ליעדים אחרים
כל בר דעת מבין שאם זה יעודה של הדרך ביום זה- להגעה לקבר הרשב"י הקדוש, זהו מעמד שמטבעו הוא דתי עם כל המשתמע, וכי יש מי שמטיל ספק מה היה דעתו של רשב"י בענייני צניעות והפרדה בין גברים לנשים? וכי יש מי שבא לקברו בכדי לרמוס את המסורת הדתית ואת המסורת שרשב"י עצמו הורה לנו באין ספור מקומות בספריו הקדושים? אם כן ברי שזהו מצב ש"מתחייב מאופיו של המקום" כהגדרת החוק
פרופ’ אביעד הכהן הוא זה ששם ללעג וקלס את מצוות גדרי הצניעות והולך בעקבות אלו שרדפו את רשב"י עד שהסתתר במערה רק בגלל דברים שאמר וביניהם : "נענה רבי שמעון בן יוחי כל מה שתקנו וכו' תקנו שווקים להושיב…"(שבת דף ל"ג ע"ב)
3. טענת עו"ד פת שהשטח אינו פרטי אלאשטח שניתן בחכירה, היא טענה טיפשית, גם אם מדובר בשטח שניתן בחכירה הרי אלפים רבים של בתים בישראל נמצאים במעמד כזה, האם בבתים אלו כל אחד יכול להכנס ולעשות ככל העולה על רוחו? גם כאן אין מדובר בדרך ציבורית וזכותו של המושב לסגור כליל את הדרך, אם כן מדוע אין זכות למושב להקצות את המקום ליום-יומיים לצורך דתי,כשם שיכלו להבדיל להקים שם מאהל מחאה של תנועת ארבע אמהות ושלוש סבתות או כל דבר אחר?
4. כל זה, דיברנו לשיטתם, אבל גם אם באמת היה סתירה בין החוק (מחוקי הסדום של חבורת אנשים חטאים, שאלו רשב"י היה פוגשם ביציאתו מהמערה היה שורפם ברגע אחד) לבין ההלכה, הרי שלא מפיהם אנו חיים.
התורה עם הלכותיה עברה כבר דרך ארוכה מאוד ועמדה זקופה מול דיקטטורים ושונאי תורה גדולים בהרבה מחבורה נלוזה זו, וסוף דבר לאחר כל התלאות המה כרעו ונפלו והתורה נשארה לנצח, כי נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב
ועבור זה אנו ציבור שומרי התורה מוכנים למסור את נפשנו!