בימים אלו מציינים 100 שנה למותו של הסופר היהודי שלום רבינוביץ. שנודע בכינויו הספרותי שלום עליכם. דוד גדנקן מגיש 10 דברים שרציתם לדעת על הסופר הנודע.

א. שלום רבינוביץ נולד בכ"ו אדר א' –תרי"ט (2 במרץ 1859) לאביו נחום ולאימו חיה אסתר בעיירה פריאסלב שבפלך קייב, שבדרום –מערב רוסיה, כיום אוקראינה. הייתה זו עיירה בתחום המושב היהודי (אחד מאותם אזורים שהשלטון הרוסי תחם ליישוב היהודים). כבר כשהיה תינוק עברה משפחתו לעיירה וורונקה , בדרומה של קייב. בוורונקה החל הילד שלום ללמוד את לימודיו ב"חדר". לימים כתב כי היו אלה שנות ילדותו המאושרות :"בוורונקה הקטנטונת עברו עלי שנותי הטובות ביותר". מה הפלא שבספריו נתן לעיירה זו את הכינוי "כתריאלבקה" עליה ועל הדמויות בה, על חיי היהודים בה הרבה לכתוב ולספר.

ב. למרות שלמד ב"חדר", לא שבעו הוריו והמלמדים הרבה נחת מהילד שלום. תוך כדי לימוד היה חולם בהקיץ והיה מסתלק מהשיעורים לביצוע תעלולים ומעשי קונדס. היה מרבה לטייל בשדות שמסביב לעיירה מתפעל מיפי הטבע, צופה בבעלי החיים ורגיש מאד לסבלם. כשהתערער מצבו הכלכלי של אביו כשהיה הילד בן 11, נאלצה משפחת רבינוביץ לחזור לעיירתם הקודמת-פריאסלאב. אביו ר' נחום החל לעסוק בהשכרת חדרים לעוברי אורח ולניהול פונדק דרכים, כשילדיו נאלצו לעזור בעבודה קשה של תחזוקה. חייו של שלום הילד השתנו   לרעה והוא התגעגע לעיירה וורונקה. לאחר חגיגת בר המצווה שלו , נפטרה אמו ממחלת הכולירע וסבלו של שלום הילד הלך וגבר.

ג. ר' נחום אביו לאחר כמה חודשי אבלו נשא אשה אחרת. האם החורגת רדתה בילדים ומיררה את חייהם עובדה שהשפיעה בעתיד על כתיבתו של שלום. אביו שלח את שלום ואת אחיו אל בית הסבא חסיד חב"ד. הסב ניסה להלהיב את נכדיו בסיפורי "עולמות עליונים" והרבה להסביר להם קטעים מתוך "הזוהר". עברו כמה חודשים והילד שלום חזר לבית אביו. שוב חווה את החיים בצל אמא חורגת קשת יום ומרת נפש. האב נחום שהבחין בכשרונו היצירתי של בנו החליט לעשות צעד חריג בקהילה היהודית ושלח את בנו ללמוד בבית הספר הרוסי-מחוזי. שם החל הנער והוא רק בן 15 שנים לחלום ולטפח את רצונו להיות סופר. היו לכך כמה ביטויים ייחודים. כשסיים לקרוא את הספר "רובינזון קרוזו" על ימאי שאנייתו נטרפה, הגיע לאי בודד ושרד שנים עד שהצילוהו, שלום ישב וכתב סיפור בשם "רובינזון קרוזו היהודי". במחברת נסתרת שהייתה לו ובמשובת נעורים כתב את "אוסף הקללות והגערות" של אמו החורגת כשהוא מסדרן לפי סדר האלף בית.

ד. כשסיים "שלום עליכם" את לימודיו, החל להתפרנס ממתן שיעורים פרטיים ביניהם באחוזת יהודי עשיר בשם אלימלך לוויב. בהמשך שלום עליכם החל לנדוד בערי רוסיה והציע את פרי כתבתו לעיתונים ולמוציאים לאור. הוא כתב בעיקר בשפת היידיש וגם בשפה הרוסית. היו אלה בעיקר פיליטונים הומוריסטיים, שירים וסיפורים. עיתון ששמח לפרסם את סיפוריו הקצרים והפיליטונים, היה עיתון "המליץ"  כתב עת שיצא ברוסיה בשנים 1860 עד 1904. החל כשבועון והפך אח"כ לעיתון יומי. כששלום עליכם העלה על הכתב, בעיקר בשפת היידיש דברים שלא רצה שאביו יקרא, שמא יפגע, היה כותב בפסבדונים ( שם עט) למשל "ראב-וויטש".

ה. בשנת 1883 חזר לאחוזתו של אלימלך לוויב והפעם נשא לאשה את בתו. כעבור ארבע שנים, נפטר חותנו ובעזרת הירושה לה זכה החליט לעבור לעיר קייב  שם פתח עסק למכירת סחורות בסיטונות. בצד עסקיו המשיך בהתמדה ביצירתו הספרותית והוציא לאור כמה כרכים של "הספריה העממית היהודית". אסופת יצירות של סופרים יהודים בשפה האידית כדוגמת "מנדלי מוכר ספרים", יהודה לייב גורדון, דוד פרישמן, יעקב דינזון וכמובן יצירותיו שלו. רעיונו של שלום עליכם היה להוציא מבחר כתבי מופת בשפה האידית, של סיפורת, מחזות לתיאטרון האידי ועוד. שלום עליכם בעצמו כתב אז מחזה בשם "האוצר", מהתלה על מי שמצא דינר זהב בבית קברות וכשנודע הדבר ליהודי העיירה, ראו בכך אות וסימן כי במקום קבור אוצרו של נפוליאון.

ו. בשנת 1890 חרב עליו עולמו הכלכלי, שלום עליכם איבד את כל הונו ושקע בחובות כבדים. הייתה זו חותנתו שנחלצה לעזרה ופרעה את חובותיו. שלום עליכם נאלץ לפרנס את משפחתו בדוחק רב כשהוא עובד כסוכן ביטוח. דווקא תקופת הדחק הביאה את שלום עליכם לעבור להתגורר בעיר אודסה ולהתחיל בסדרת סיפורים על "מנחם מנדל" אותו סוחר יהודי שאינו חדל ולו יום אחד לתחבל תחבולות ולהמציא תכניות, יחד עם רעייתו שינה שיינדל, כדי להתעשר בבורסות השונות (יהופיץ היא קייב, אודסה ועוד). דמותו של מנחם מנדל העוסק ב"לופט געשפטן" – עסקי אוויר, שהייתה סמל ביצירות שלום עליכם היוותה נושא עליו כתב למעלה מעשרים שנה. אצל שלום עליכם הדמות קיבלה חזות של אמונה ואופטימיות שנגעו לליבם של כל הקוראים. מנחם מנדל היה כעין "דון קישוט" היהודי.

ז. שלום עליכם חזר להתגורר עם משפחתו בקייב ובשנת 1895 כתב אחד מסיפוריו היותר ידועים "הזכיה הגדולה" .סיפורו של החייט העני שזכה בפרס הגדול בהגרלה הממשלתית, על השינויים האדירים שחלים בחייו עד שמתברר כי הזכיה לא הייתה ולא נבראה, כי בכרטיסו חסרה ספרה אחת הסיפרה אפס. סיפור זה הפך לספר בשם "עמך". באותה תקופה החל לפרסם את סיפוריו של "טעוויע דער מילכיקער" שאנו מכירים כ"טוביה החולב ושבע בנותיו". שיחותיו של איש הכפר העממי, היהודי והשורשי. בעל הרפת של פרות לחלב. עיסוקו בחליבתן ומכירת מוצריהן ליהודי יהופיץ תוך מסירותו לחינוך שבע בנותיו. סיפור שהסתיים כשטוביה החלבן מגורש מכפרו בצו הממשלה הרוסית הצארית. סיפור זה זכה לעיבודים רבים, להמחזה להצגות ביידיש, עברית ובשפות רבות כשהשיא הפיכת הסיפור למחזמר הידוע "כנר על הגג" .

ח. בשנת 1905 התחוללה ברוסיה המהפכה הבולשביקית כנגד שלטון הצאר. בין שאר תוצאותיה של מהפכה זו היו פוגרומים רבים כנגד היהודים בכל רחבי רוסיה, כולל בעיר קייב מקום מגוריו של שלום עליכם. הסופר ומשפחתו נסו מהפוגרום והיגרו לניו יורק שבארצות הברית, לאחר נידודים בערים הגדולות של אירופה. בנדודיו אלה כדי למצוא כדי מחייתו קיים ערבי קריאה שזכו להצלחה גדולה כי הקהל היהודי הכיר את סיפוריו וספריו כבר זכו לתפוצה נאה. כשהגיע לניו יורק לא אהב את הכרך הגדול והחיים שם נראו לו זרים ומנוכרים. למרות זאת המשיל לפרסם יצירותיו ובאותה תקופה יצאו לאור פרקים בהמשכים של "מוטיל בן פייסי החזן". סיפורו של ילד שהתייתם מאביו החזן, המספר על נדודיו עם אמו, אחיו וגיסתו ברחבי אירופה עד שהוא מגיע לאמריקה (כעין אוטוביוגרפיה של שלום עליכם עצמו). איזה אומץ היה לסופר הדגול שפתח את סיפורו בטקסט: "אשרי יתום אני".

ט. התקופה הקשה שעברה על שלום עליכם, נדודים והגירה, לא עצרה את מעיין כתיבתו. כתב רבות לעיתונות היידישאית באמריקה ובאירופה. פירסם שני רומנים ידועים האחד "דער מבול" ובשמו העברי "המבול" והספר "כוכבים תועים". החובה לציין כי ספרים אלה לא זכו להצלחה רבה. עובדה זו לא ריפתה את ידיו והוא הפך חלק מסיפורים למחזות כדוגמת "הזכיה הגדולה" "האוצר" "קשה להיות יהודי", חלק ממחזות אלה הועלו על הבמה רק אחרי מותו. שלום עליכם הרבה לנסוע להרצאות ופגישות עם בני עמו באירופה, בעיקר בארצות מזרח אירופה. מופעים אלה היוו עיקר הכנסותיו ופרנסתו. בשנת 1909, בכסף שצבר בהרצאותיו, פדה שלום עליכם את זכויות היוצרים על ספריו מידי המוציאים לאור וצעד זה היווה הקלה גדולה בלחץ הכלכלי עליו.

י. חייו של שלום עליכם בניו יורק לא היו מן הקלים. בשנת 1915 נפטר בנו. תוך כדי כתיבת הפרק האמריקאי של מוטיל בן פייסי החזן לקה שלום עליכם במחלת השחפת, גם בימיו האחרונים לא חדל לכתוב אך הוא לא הצליח לסיים את ספרו על מוטיל היתום. בי' באייר תרע"ו (13 במאי 1916) נפטר שלום עליכם ובי"ב באייר נקבר בבית הקברות היהודי הר נבו. לאחר שבנו אמר קדיש הוקראה צוואתו. בה כתב "בכל מקום אשר אמות אל ישכיבוני בקברות רבי המעלה, מיוחסים או גבירים, אלא דווקא בין המוני היהודים בעלי המלאכה, בתוך עמי"