"הנכס הלאומי של ההון האנושי בישראל נמצא בסכנה"

    צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה
    אבי יעקב 1 Comment on "הנכס הלאומי של ההון האנושי בישראל נמצא בסכנה"

    "אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק, הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים גדלים" • "עידן שבו אם צה"ל לא יידע לעשות את השינוי המתאים, נמצא עצמנו בבעיה ביטחונית, כלכלית וחברתית"

    צילום: Olivier Fitoussi /Flash90
    צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה
    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "כיום אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה כאשר כיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים", כך אמר היום (ב') אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה בכנס בנושא ההון האנושי בהנדסה. חסון הוסיף כי "הנכס הלאומי של ישראל הוא ההון האנושי וצריך לומר שכיום הוא נמצא בסכנה. מנהלים בחברות משוועים ליותר כוח אדם ויותר מובילים טכנולוגים שישתלבו בחברות. כיום זהו החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה. חוץ מההון האנושי אין לישראל תכנית עסקית אחרת. גם התועלת ממשאבי הטבע החדשים שלנו תהיה גדולה יותר מהתעשייה שתצמח סביבם. כיום כבר ישנה הבנה בקרב הממשלה שהנושא הזה דורש פעולה לאומית ובתוכה גם הקמת רשות לאומית לחדשנות שתהיה אחראית על תכלול הנושא". חסון אמר כי "אחד הפתרונות יהיה בהבאת יותר אנשים מאוכלוסיות חדשות אל העולם הטכנולוגי. היום יש תכנית של משרד הכלכלה לשלב 1,000 אנשים ונשים מהמגזר הערבי בהיי-טק. אם נצליח לייצר סיפורי הצלחה במגזרים חדשים, זה יפתח את הדלת להמשך". חסון התייחס גם לנושא הבאת המהנדסים מחו"ל לישראל: "הכוונה שלנו היא לבצע הקלות רגולטוריות בהבאת עובדים במקצועות בהם מורגש חוסר".

    סגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני שאומן אמרה: "צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה, סטודנטים שיגיעו למקצועות הנדרשים ולמקצועות העתיד. במקביל צריך להכשיר גם מרצים איכותיים שיכולים לעסוק בהוראה באקדמיה וגם במחקר ופיתוח. ב-2015 גדל מספר הסטודנטים בשנה א בהנדסה ב-420 סטודנטים וצפוי לגדול ב280 נוספים בשנה הקרובה". ודמני שאומן התייחסה לתכניות לעידוד לימודי המדעים והמתמטיקה: "אני חושבת שההתחלה צריכה להיות הרבה יותר קודם. צריך ליצור צורך לפני התיכון ללימודי המתמטיקה ברמה גבוהה. זה לא יכול להיות משהו מנותק מהתלמידים".

    במושב שנערך בכנס בנושא תכנון לאומי ורצך חינוכי השתתף תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב שהציג גם הוא את החששות מפני אי התאמה לעולם הטכנולוגי החדש: אנחנו נמצאים בעידן שבו אם צה"ל לא יידע לעשות את השינוי המתאים, נמצא עצמנו בבעיה ביטחונית, כלכלית וחברתית. העידן התעשייתי מיצה את עצמו. היום כל החברות המובילות אינן מייצרות דבר. הן סוחרות במידע וידע, זה מנוע הצמיחה שלהן. היכולת לאסוף אינפורמציה ולקבל יתרון מסוים הוא שמאפשר לך להתמקם בעולם. במקביל אותו עולם טכנולוגי מאפשר גם לאויבים של ישראל לצמצם את הפער מאיתנו. חייבים לעשות שינוי בו לא תלמידים לא רק ילמדו מדעים אלא גם יזמות וחדשנות ושתהיה להם יכולת לאתר בעיה ולהביא פתרון למדינת ישאל. המו"פ הביטחוני בישראל מפגר אחרי המו"פ האזרחי בעולם ולכן השינוי הזה מתחייב. כדי לייצר את היתרון צריך כמה שיותר אנשים מההון האנושי שקיים בישראל. שחר בר אור מנכ"ל SanDisk אמר: "הבנו שאנחנו לא יכולים לשבת ביציע ולהגיד שאין מספיק מהנדסים ויותר מדי עורכי דין, אלא צריכים לעשות מעשה. זה לא הוגן שאנחנו מחזיקים את הטאלנט האיכותי של החברה ולא נקדיש חלק ממנו לזרוע את הזרעים של הדור הבא. עם היוזמות שיש כיום לטיפול בנושא אנחנו רואים שלא רק שאנחנו מצליחים לעזור אלא זה גם מסייע לנו בצד העסקי".



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      אם 20% מהאוכלוסייה של המדינה לא יודעת מילה באנגלית גורלה נחרץ