כשנציגי ש"ס נדרשו לקבוע את יום העצמאות פעמיים בשנה

    תבוא לבתי הכנסת, לראות את ההצטברות הגדולה של קהל כל כך גדול, שבאים בצימאון לשמוע דברי תורה, איזה זיכוי הרבים גדול יש ביום הזה
    דוד קליגר 5 Comment on כשנציגי ש"ס נדרשו לקבוע את יום העצמאות פעמיים בשנה

    מדי שנה במוצאי יום העצמאות, היה מקבל מרן הגר"ע יוסף טלפון מבנו, שביקש: 'אבא, הפעל את הכוח הפוליטי של ש"ס על מנת שיחגגו את יום העצמאות פעמיים בשנה' • מה עומד מאחורי הבקשה? מה הייתה תגובתו של מרן? • האזינו

    תבוא לבתי הכנסת, לראות את ההצטברות הגדולה של קהל כל כך גדול, שבאים בצימאון לשמוע דברי תורה, איזה זיכוי הרבים גדול יש ביום הזה
    19:36
    25.04.24
    פנחס בן זיו 1 Comment on הקבינט אישר: מחבלי הנוח'בה יזכו לביקורים בבתי הכלא

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    רבה של חולון ובנו של הגר"ע יוסף זצ"ל נשאל הבוקר על ידי מאזין על אמירת 'תחנון' ביום העצמאות, ופתח במונולוג מרתק על זיכרונות מחיי אביו זי"ע. "אני רוצה להקדים ולומר קצת מנבכי לבי", אמר הרב אברהם יוסף ב'שמור וזכור', "כשאבא שלי היה בחיים, הייתי מתקשר אליו בדר"כ אחרי יום העצמאות והייתי מבקש ממנו: 'יש לך כוח של חברי כנסת שאתה יכול לבקש מהם להעביר חוק בכנסת שיעשו יום העצמאות פעמיים בשנה…?!'".

    הרב המשיך: "הוא היה מסתכל עליי …'למה אתה מבקש דבר כזה'?! אמרתי לו, תבוא לבתי הכנסת, לראות את ההצטברות הגדולה של קהל כל כך גדול, שבאים בצימאון לשמוע דברי תורה, איזה זיכוי הרבים גדול יש ביום הזה. אם רק בשביל זיכוי הרבים הגדול הזה לא נאמר תחנון – דיינו".

    כאן עבר הרב להתייחס לגוף השאלה: "להגיד רק אני צודק, זו לא דרכה של תורה. אנחנו צריכים להיות עם אוזן קשובה, לשמוע את הנימוקים. אין מה לדבר – בא"י יש פריחה, שגשוג ושינויים משמעותיים עם השפעה גם על תושבי חו"ל. היהדות פורחת ומשגשגת על אפם וחמתם של כל מיני כופרים למיניהם. המציאות מראה שכוח התורה עולה ועולה והריכוז הגדול של יהודים בארץ ישראל הוא התוסס והדינמי. כל זה לא יכול היה להיות אלמלא הייתה כאן מדינה".

    האזינו להקלטה במלואה:



    5 תגובות

    מיין תגובות
    1. 5

      אבל מדוע לומר זאת באותו תאריך ובלבד שלהודות לה' הינו בכל חום על כל נשימה ונשימה ואין ספק שכל יום היה לכאורה עדיף לומר את פרקי ההלל לפני עלינו לשבח על כל הניסים של ה' ובכללם גם את השגשוג של עולם התורה
      אני רק מנסה להרהר בשאלה האם עצם ההתיחסות ההלכתית ליום זה אינו נותן לגיטימציה דתית וכביכול הזדהות עם מי שקבע את היום הזה ועם המטרות שהציבור הישראלי רואה בסימון יום זה משהו שגם הציונים המתריסים נגד ה' ותורתו כולל מה שמנווט את המדינה כמו בית משפט שמתנהל שלא כהלכה ובעיקר כנגד התורה הכנסת שיסוד חוקיה לפי רוח הישראליות ונגד ההלכה כמט בכל תחום ואין כאן המקום לפרט

    2. 4

      ב"ה כאדם מאמין אני מבין שאין מובן מאליו בעולם ולכך צריך להודות לה' על כל נשימה ונשימה בכל רגע ורגע ואילו פינו וכו' ולכאורה היינו צריכים כל יום לומר לפני עלינו לשבח את פרקי ההלל ולכלול בכל האינספור טובות וחסדי ה' את הודאה על היכולת של עולם התורה לשגשג
      אך שאלתי היא האם ההתיחסות ההלכתית למשמעות יום זה נותנת לגיטמציה דתית והזדהות לכל מערכות המדינה והשקפותיה שהם במוצהר פועלים ומכוונים נגד חוקי התורה החל ממה שמנווט את המדינה בתי המשפט דכל מהות פסיקתה הם הפך דעת תורה ונגד ההלכה הכנסת דמלבד מה שמנסים החכ"ים החרדים להציל רוב חוקותהים הם כחוקות הגויים העוברים על איסורי תורה ואין כאן המקום לפרט.

    3. 2

      עם כל הכבוד, מרן בעצמו כן היה אומר תחנון ביום העצמאות.