נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, קורא היום (ד') לממשלת ישראל, שלא לקבל את תוכנית אובמה, במסגרתה יוגדל תקציב הסיוע הביטחוני לישראל מ- 3.1 מיליארד דולר, ל- 4 מיליארד דולר. ברוש צופה פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות הישראליות, שכן מעתה לא ניתן יהיה להשתמש בכספים למימון פרויקטים משותפים של התעשיות הביטחוניות הישראליות והאמריקאיות, אלא רק לרכישת תוצרים מהתעשיות הביטחוניות בארה"ב בלבד, במקום מתעשיות ישראליות. עד היום, 26% מתקציב הסיוע האמריקאי, היה ניתן להמיר לשקלים ולהשקיע אותו בתעשיות הביטחוניות הישראליות. אם תתקבל התוכנית של הממשל האמריקאי, סכום זה יועבר להשקעה בתעשיות אמריקאיות במקום בתעשיות ישראליות.

לדברי ברוש, "הסכמה של ממשלת ישראל לתוכנית של הממשל האמריקאי, משמעותה פגיעה אנושה בתעשייה הביטחונית הישראלית, לצד אובדן של אלפי מקומות עבודה בישראל לטובת האמריקאים.

בשנת 2015 הסתכם היצוא הביטחוני בכ- 5.7 מיליארד דולר, המהווה כ- 13% מהיצוא התעשייתי, אך אם מדינת ישראל תסכים לתוכניתו של נשיא ארה"ב, אזי במקום שהתעשייה הביטחונית בישראל תמשיך לגדול ולעמוד בחזית הטכנולוגית בעולם, מה שיקרה הוא שעשרות קווי ייצור ואף מפעלים ביטחוניים שלמים ייסגרו, אלפי עובדים יפוטרו ומדינת ישראל תאבד את העצמאות הביטחונית שלה. במקום שהכספים יממנו אמצעי לחימה מתקדמים ויעודדו טכנולוגיה חדשנית 'כחול לבן', מדינת ישראל תצטרך לסמוך על מדינות זרות, שיספקו או לא יספקו לה את אמצעי הביטחון הייחודיים שהמדינה צריכה, כמו כיפת ברזל, קלע דוד (שרביט קסמים) וחץ".

ברוש הוסיף ואמר כי "בל נא נשכח כי ישנה כדאיות עצומה בהגדלת הרכש המקומי וחיזוק התעשיות הביטחוניות, הן בפן הביטחוני והן בפן המבצעי- בזכות הצורך לפתח עצמאות ביטחונית, כיום ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגיות, התעשייה הביטחונית המקומית מאפשרת חיבור טוב יותר לשטח וישנו קשר ישיר וסינרגטי בין עובדי התעשייה למערכות הצבא והביטחון, ניתן לתת מענה לצרכים מהשטח בזמן קצר ועלות הפיתוח נמוכה יחסית".

מניתוח של המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, עולה כי קיצוץ בתקציב הביטחון, צפוי להיות בעל השלכות כלכליות קשות על המשק הישראלי:

הפגיעה המשקית הצפויה כתוצאה מקיצוץ בהיקף של 1 מיליארד שקל בתקציב הרכש השקלי של משרד ביטחון מהתעשיות הביטחוניות, נאמדת באובדן תוצר בהיקף של כ- 0.66 מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה. בנוסף, צפוי אובדן עסקאות יצוא עתידיות, שיביא להפסד תוצר בהיקף של 1.8 מיליארד ש"ח נוספים בחמש השנים הבאות.

קיצוץ של כל 1 מיליארד שקל בתקציב הביטחון להביא לפיטוריהם של למעלה מ- 2,000 עובדים במשק, חלקם הגדול מספקיות המשנה הקטנות והבינוניות, אשר תלותן בהזמנות מערכת הביטחון הינה בחלק מהמקרים בחזקת "להיות או לחדול".

כל 1$ הזמנה ממשרד הביטחון מניב בממוצע לאורך חיי הפרויקט (כ- 5 שנים) תוספת של כ- 3$ מכירות בחו"ל, שממשמעותם תוספת של כ- 1.8$ ערך מוסף (תוצר) על פני פרק זמן של כ- 5 שנים. אי קבלת התוספת, משמעותה קיצוץ משמעותי בפרויקטים החיוניים לביטחון ישראל.

ההפסד המשקי העקיף צפוי להיות רחב עוד יותר, הן בשל אובדן תשתיות טכנולוגית, עצירת פיתוחים והפסקת מחקרים שמבצעות החברות, והן בשל הסטת תקציבים לתשלומי אבטלה, אבטחת הכנסה והכשרת עובדים.

הקיצוץ בתקציב הביטחון צפוי להביא לסגירת קווי ייצור בעשרות מפעלים, כאשר במקרים רבים יביא הדבר לסגירת המפעל כולו.