אחחח… כמה טוב לצאת מהבית ולראות את כל עם ישראל עומד יחד בפקקים.

טוב- לא צריך להגזים ואין צורך ליפות יותר מדי את המציאות ולחשוב שגם פקק-תנועה בארץ הקודש זה בחינה של "ראשית צמיחת גאולתנו" או לפחות "הציבי לך ציונים"(ובטוח שחלק מהקוראים הוסיפו בלב נקודה מעל ה-ו')- אך  אולי בזמנים בהם נדמה שכל עם ישראל יוצא מהבתים ומתהלך בארץ וגורם הזעה מוגברת וחרדה תמידית לאנשי יחידות החילוץ- נדמה שאפשר לכמה ימים להרחיק מעט את כל הבעיות שיוצרות תהומות גדולים בין אנשים שונים ודעות מנוגדות- ולהרגיש את תחזינה עינינו בשוב יושבי המרכז לציון, ובהתרגשות הבלתי מוסברת למראה קהל גדול עטוף טליתות ליד שריד בית מקדשנו המברך את כל עם ישראל בברכת "וישם לך שלום".

ואולי הברכה הנוספת הינה שהטלית מכסה את מה שנמצא על הראש- ומלמעלה כולם נראים בדיוק אותו הדבר ומברכים את אותה הברכה.

אבל אם נחזור רגע למציאות החיים המורכבת בה אנו חיים בזמנים רגילים – ולא בחגים ומועדים לשמחה- נדמה שהדברים שמפרידים בינינו הם לפעמים כל-כך קטנים- שאם רק היינו משנים טיפה את זווית הראיה יכולנו להתעלם מהם לחלוטין ולהרגיש באמת ולא רק לכמה רגעים- כאיש אחד בלב-אחד. למרות שזה נשמע כיום כמו מציאות מדומה שרוב האנשים חושבים שאפשר לדמיין אותה רק בדברי תורה.

אז הנה כמה דברים שאפשר לעשות כדי לחפש את המאחד ולא את המפריד, להפסיק לעורר מהומות ולחפש בכוח כותרות, ולנפץ בפטיש (מדומה כמובן) את סלע המחלוקת ששולח זרועותיו לכל תחומי החיים- ונדמה כשולט בכיפה (ולא רק זו שבראש ההר שמצית בכל פעם מחדש את המהומות בשטח ומבעיר את השיח-הציבורי):

1. להתחיל להסתכל לאנשים בעיניים ולראות דרכן את הנשמה ולא רק את מה שיש או את מה שאין על הראש
2. לשפוט אנשים לפי מעשיהם בלבד ולא לפי מה שהתקשורת אומרת עליהם
3. להפסיק לחפש כל הזדמנות להרגיז, להתסיס, ולזעזע- ופשוט לחיות בשקט
4. להבין שלא משנה לאן אנחנו ממהרים- כשאנחנו על הכביש האחריות לכל החיים בסביבה-בידיים שלנו!
5. להתחיל כל יום בתודה לבורא-עולם על כל מה שיש לנו- ולחפש בכל אחד את מה שיכול להיות לו שאין לך- ולהציע לו את מה שיש לך גם אם הוא לא מבקש. בבחינת: איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק!

אתם מוזמנים להדפיס את הרשימה הזאת, לתלות על המקרר עם המגנט שקניתם במחיר מבצע בחול-המועד, ולנסות ליישם יום אחרי אסרו-חג. ואם הדברים הללו יפוררו בכל יום חתיכה אחת קטנה מהקירות המפרידים בינינו- דיינו!