- רדיו קול חי - -

הנסתר במנהרה מבאר שבע ופועל הישועות מנהריה

בהמשך לסדרת הכתבות על מפעל חייו של מוה"ר האדמו"ר מאיר אבוחצירא זיע"א אנו מגישים היום את פרופיל חייהם של בניו הגדולים רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל המכונה בבא אלעזר שנסתלק באופן טראגי לפני שנים אחדות, ובנו השני האדמו"ר המקובל רבי דוד אבוחצירא שליט"א.

רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל הבבא אלעזר

רבינו  נולד ב-ד' לחודש מנחם אב תש"ח בעיר רסאני שבמחוז תפילאלת שבמרוקו, לרבי מאיר ולרבנית שמחה אבוחצירא. צעיר היה כשהתייתם מאמו, כאשר באותם שנים למד בישיבת תומכי תמימים שבעיר קזבלאנקה במשך כשנה‏, בחודש אדר תשכ"ו כשהיה בן 18 עלה יחד עם אביו לארץ הקודש והתיישב בעיר אשדוד.

לאחר עלייתו למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הגאון הגדול הרב אברהם חפוטא שליט"א, שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי‏, ולאחר מכן למד בישיבת הדגל הספרדית "פורת יוסף" בעיר העתיקה שבירושלים.

עוד בנושא: פרויקט חג • "כמו רבי מאיר הבן שלי, אין בנמצא" [1]

הרה"ג גדעון עטיה שליט"א היה חברו של בבא אלעזר בימי צעירותו, כשלימים הפך למורו ורבו של הרב עטיה, שמספר אודות הניסים והנפלאות שהיה לו בימי צעירותו. וכך דבריו "בשנים תשל"ד – תשל"ה למדתי בישיבת פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים, יחד עם רבנו זצ"ל. הוא היה סמל ודוגמא לשקידה והתמדה בתורה. היית יכול לראות אותו עומד על רגליו במשך 16 שעות רצופות ולומד תורה ללא הפסק!! כמעט ולא היה יוצא מבניין הישיבה, בכדי לשמור על קדושת עיניו. גם כשהיה מוכרח לצאת בכל יום מבניין הישיבה בשביל לטבול במקווה, הוא היה עושה זאת בשעה 4 וחצי לפנות בוקר, בשעה שהרחובות ריקים מאדם".

"רבנו זצ"ל היה בקי בש"ס ובפוסקים בעיון רב. תמיד כשהייתי מדבר אתו על איזו סוגיא בגמרא, הוא היה מפלפל בה, מרחיב, מקשה ומתרץ. פעם ראיתי את הרה"ג יוסף חיים קופשיץ שליט"א, (מי שהיה רבו של רבנו בימי בחרותו בישיבה), יוצא עם גמרא בידו מבית רבנו זצ"ל, לתמיהתי "האם כבודו מדבר עם הרב גם בלימוד, מלבד בקשת עצה וברכה?". הוא השיב לי: "כשאני מתקשה במשהו בלימוד, אני נגש לרבי אלעזר ומציג בפניו את הקושיא, הוא איננו צריך לחשוב ולהיכנס לסוגיא, אלא מיד הוא מתרץ לי את כל הקושיות. היום היו לי 2 קושיות בתוספות במסכת כריתות ובמסכת תמורה (גמרות שלא רגילים ללומדן, בהיותן עוסקות בנושאי קרבנות), והוא יישב לי אותן אל נכון".

לאחר שנים של לימוד תורה נשא הרב אלעזר לאישה את רעייתו דבורה, ומיד לאחר פטירתו של הבבא סאלי הקיים את קהילתו ברח' קריספין שבעיר באר שבע. הרב אלעזר בנה עשרות מוסדות לאברכים ותינוקות של בית רבן, כשהוא עצמו גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת בו הוא התפלל וקיבל את חסידיו, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. כשהוא מתמיד בדרך אביו זצוק"ל בפרישות כליל מאירועים ציבוריים. במשך השנים נולדו לכבוד האדמו"ר שבעה ילדים כשהבכור הוא בנו ממשיך דרכו רבי פנחס אבוחצירא, שכבר בגיל 35 הפך לאדמו"ר, לאחר פטירתו הטראגית של אביו.

הרב עטיה תלמידו של בבא אלעזר חוזר איתנו אחורה, לימים בהם עוד היה חי בבא מאיר, ומספר כי "רבנו זצ"ל היה מרבה בתעניות ובסיגופים, עד שאביו רבי מאיר אבוחצירה זצ"ל אמר לי חצי שנה לפני פטירתו: 'יש לי בן גדול וקדוש בבאר שבע, כואב לי עליו שהוא עושה יותר מדאי תעניות וסיגופים, עד שנפל למשכב, ובקושי הוא יכול לקום מהמיטה'. כל הניסים והנפלאות שזכה רבנו לעשות היו מכח לימוד התורה בקדושה ובטהרה, ומכח התעניות והסיגופים שעשה".

"במו עיני נוכחתי ב'נס רפואי' שהתחולל בזכות רבנו זצ"ל. אשתו של הרב חיים ביטון ראש כולל "שערי ישועה" ילדה בניתוח קיסרי. והיות שהחדירו חומר שלא היה מתאים לגופה, היא הפכה ל"צמח". הרופאים טענו שאין לה סיכוי להחלים. הם אפילו לא תפרו כהוגן את מקום הניתוח, כי הם חשבו שבין כה וכה היא לא תקום ממיטת חוליה. בעלה היה שרוי בצער גדול על אשתו היקרה, ועל שמונת ילדיו המחכים בבית לאמם. הוא התקשר אלי ביום שישי, ביום שאין הרב מקבל קהל, וביקש ממני שאתקשר ואבקש מ"בבא אלעזר" שיברכה. עשיתי כדבריו, והרב השיב (דרך הרבנית) שאמתין שעה אחת ושוב אתקשר. במשך שעה זו הרב הסתגר בחדרו, והרבה בתחנונים, (כך סיפרה לי הרבנית). לאחר שיצא מחדרו הוא הורה לרבנית להתקשר אלי ולבשר ש"הגזירה התבטלה". ואכן, הלא יאומן קרה, האישה חזרה להכרה מיד באותו היום, ובליל שבת היא כבר התיישבה במיטה ואכלה בכוחות עצמה.

"בתקשורת החילונית מרבים לדווח אודות רכושו הרב של רבנו. אבל צריך לדעת שכמעט כל הכספים הגיעו מתרומות שאנשים תרמו מדעתם, בלא שרבנו ביקש פרוטה על ברכותיו. ובאותם מקרים בודדים שרבנו ביקש תרומה, היה זה משום שהוא ידע ברוח קודשו כי מידת הדין מתוחה על האדם שלפניו, ועליו לתת צדקה כדי שינצל, בבחינת "צדקה תציל ממוות". שהרי רבנו לא נהנה מאומה מכספיו, והם שימשו אך ורק למטרות צדקה וחסד בלבד. וכמו שאמר בקביעת המזוזה ב"בית התמחוי" שבביתו, (כל הקומה הראשונה בבית רבנו פעלה כבית תמחוי, והכל מומן מכספו של רבנו): "אני מעיד עלי שמים וארץ שלא נהניתי באצבע קטנה מכל כספי. והכל קודש אך ורק לצורכי עם ישראל".

"אספר שני סיפורים מתוך אלפי סיפורים על חסדיו של רבנו בממונו: לפני 23 שנה הייתי שליח עבור כלה, שרצתה שרבנו יבדוק על ידי השמות אם היא מתאימה לבחור מסוים שנפגשה עמו. לאחר בדיקה החליט רבנו שהם מתאימים. אמנם השידוך לא יצא אל הפועל, היות ומצד החתן דרשו סכום כסף גדול (40 אלף דולר) והכלה לא יכלה להענות לדרישותיהם. אחרי מספר חודשים שאל אותי רבנו -שלא כהרגלו- על השידוך הנ"ל, משסיפרתי לו את העניין וכנ"ל, הוציא הרב מיד ממגירתו 2,000 דולר, ונתן לי שאמסור זאת לכלה. וביקש שאומר לה שבכסף הזה תהיה ברכה ותשיג את כל הסכום. עשיתי כדברי רבנו, ואכן הייתה ברכה בכסף, אב הכלה השיג את כל הסכום המבוקש, והם התחתנו בשעה טובה ומוצלחת" סיים הרב עטיה את דבריו.

רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם רבנים גאונים ופוליטיקאים רבים, כאשר חסידיו הרבים תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, ועם השנים הוא צבר הון רב. כאשר בשנת – 2011 העריך העיתון דה מרקר את הונו בכ-100 מיליון דולר, אך בכספו הרב הוא החזיק כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, בתי תמחוי, וכן מוסדות רבים. כאשר ביום המר כז' בתמוז תשע"א נפטר הרב לאחר שנדקר על ידי יהודי שבא לבקש ברכה כשהוא בן 62 בלבד.

מסע הלוויה של הרב אלעזר אבוחצירא זצוק"ל החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה מיטתו לישיבת פורת יוסף בירושלים, בה כאמור למד בצעירותו, ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בהר הזיתים בסמוך לקברו של אביו. במהלך ההספדים הרבים הוכתר בנו הבכור הרב פנחס אבוחצירא לממשיך דרכו. הרב פנחס (39) נולד באשדוד ב – כו' בשבט תשל"ז, כשסנדקו היה סבו, בבא מאיר שקרא לו את השם פנחס‏, בילדותו למד בחיידר במושב תפרח, ולאחר מכן בישיבתו של רבי ישככר מאיר "אבן האזל" שבנתיבות, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה הגדולה בתפרח שם למד בין היתר מהרב אביעזר פילץ ומרב המושב הרב אליהו אליעזר יעקובזון שאותו הוא מחשיב כרבו. בהמשך נישא לתמר בת מאיר אוחנה מירושלים ולזוג מספר ילדים. לאחר נישואיו התמנה כרב שכונה ה' בבאר שבע ובהמשך כאמור לראש קהילת אביו בבאר שבע, רבי פנחס נחשב לידידו הטוב של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שנמצא במחיצתו פעמים רבות.

האדמו"ר המקובל רבי דוד אבוחצירא מנהריה

הרב דוד חי אבוחצירא (62) נולד בכ"ו באלול תשי"ב במחוז תפילאלת שבמרוקו, בשנות ילדותו כשהיה חי במרוקו היה לומד על ברכי אביו כשהוא צעיר לימים עלה יחד עם אביו ובני משפחתו בשנת 1966 לארץ הקודש והתיישב עם אביו באשדוד, מיד לאחר מכן החל ללמוד בישיבת איתרי שבירושלים. רבינו התייתם מאימו בגיל צעיר מאוד.

לאחר שנים של לימוד תורה נשא לאישה את רוחמה תושבת אשדוד, וכשהיה אברך צעיר החל ללמוד בכולל וכבר בגיל 24 נבחן ברבנות על "יורה יורה" והוכשר לכהן כרב עיר. כשנה לאחר מכן בשנת תשל"ז מונה לרבה הראשי הספרדי של העיר הצפונית ביותר נהריה, והוא בן 25 שנה בלבד, ובכך הוכרז כרב העיר הצעיר ביותר בארץ הקודש. במשך השנים בהן כיהן כרב ראשי ייסד בעיר נהריה את ישיבת אביר יעקב, ישיבה על שם סב סבו, רבי יעקב אבוחצירא, כאשר כיום קיימות שתי ישיבות בשם זה, אחת במסגרת ישיבה תיכונית והשנייה כישיבה קטנה לבני תורה, וכן את מוסדות אביר יעקב בעיר הפועלים תחת חסותו עד היום ובהם תלמודי תורה וכוללי אברכים.

חשוב לציין שכשהגיע הרב דוד לנהריה הייתה נחשבת לשממה מבחינת עולם התורה והחסידות, כשבמשך השנים טיפח הרב את הקהילה גם בערים הסמוכות, ובכך הפך את האזור למוקד מעבר לבני תורה צעירים שרצו לחיות ללא תנאי מחייה יקרים כבאזור בני ברק וירושלים .

בשנת תשמ"ד נפטר הבבא סאלי בעיר נתיבות, ובצעד מפתיע החליט רבי דוד להתפטר מרבנות העיר. באותם ימים החלה קהילתו להתרחב כשהוא מכונה בפי עם מאז ועד היום האדמו"ר המקובל רבי דוד אבוחצירא שליט"א. אחד מלמידיו של הרב הוא הרה"ג אייל עמרמי שמביא לנו סיפור יוצא דופן על גודל הניסים שהרב חולל למבקשי ברכתו. "שמונה שנים תמימות עברו, מאז שרחמים נשא את גילה לאישה, והם עדיין לא זכו להיפקד בפרי בטן. בני הזוג ניסו סגולות שונות, פנו לרבנים, התפללו על ציוני גדולי ישראל, ניגשו לרופאים ברי הסמכה בתחום- אולם ללא הועיל. ידידו של רחמים המליץ לו לנסוע לנהריה, לרבי דוד אבוחצירא, שבאותה תקופה שמו של הצדיק עדיין לא התגלה לרבים.

רחמים, שהתגורר ביישוב בצפון הארץ, הסתייג תחילה מהנסיעה הארוכה וגם נרתע מהתור הצפוי לו, ודחה את ההצעה, אולם, מאחר שראה כי הישועה מבוששת לבוא, הסכים לעצת חברו לנסוע בכל זאת צפונה, ממילא אין לו מה להפסיד. למרות מצבו הכלכלי הקשה, חשב לעצמו, שלא יוכל להגיע לצדיק הנודע בידיים ריקות, וגייס מחבריו הלומדים בכולל שלוש מאות שקלים כדי לתת לרב כפדיון נפש. בבאר שבע עלה על הרכבת לתל אביב, ושם עלה על הרכבת לנהריה. נופי הצפון הירוקים, שחלפו ביעף, נטעו בו תקווה לשינוי מזלו. הוא ירד בתחנת הרכבת בנהריה והחל לצעוד לעבר השכונות הקרובות כאשר ראה מישהו, שאל אותו: סליחה, איפה נמצא רבי דוד אבוחצירא?"- "אין לי מושג", אמר האיש והמשיך לדרכו במהירות. רחמים ניגש לאדם נוסף, שעבר ברחוב, ושאל אותו, היכן נמצא רבי דוד. הלה משך בכתפיו, רחמים התפלא: "כיצד יתכן, שתושבי נהריה לא יודעים היכן הצדיק הנודע!?", הוא התקדם בהליכתו, ניגש לשבעה אנשים נוספים בזה אחר זה, ולתדהמתו, אף אחד מהם לא שמע על רבי דוד ועל בית מדרשו. "ריבונו של עולם", מלמל רחמים בשברון לב, "הנה נסעתי לאורך כל הארץ כמעט, שילמתי לא מעט כסף והפסדתי יום לימודים בכולל. כל הלומדים אצלנו מכירים את רבי דוד, וכאן בנהריה לא שמעו עליו?

הוא החליט לשאול רק אנשים דתיים, כיוון שלבטח יכירו את הרב. אז הגיע לרחוב שומם. מולו עבר אדם מבוגר למדי, שחבש כובע קסקט לראשו ונראה ממוצא רוסי. מאחר שהאיש היה היחיד ברחוב, החליט לפנות אליו בכל זאת. "תסלח לי", אמר רחמים, "האם ידוע לך איפה נמצא רבי דוד אבוחצירא?"- "אה, אתה רוצה את הצדיק?!", חייך האיש וחשף שן זהב מנצנצת. רחמים שמח, שסוף סוף מישהו שמע על רבי דוד. האיש המוזר מעט הגביר את קולו ואמר בהברה רוסית: "אם אתה רוצה את הצדיק, תן לי מאה שקלים!". רחמים נדהם מדרישתו החצופה של האיש. "מה פתאום שאתן לך מאה שקלים?! האם הסעת אותי במונית או נתת לי איזה שירות?! ממתי בני אדם משלמים על מענה תשובה לשאלה ברחוב?!", וחשב בלבו, שהאדם מולו גזלן. הוא ניסה לפרוט על רגשי האיש אולם הלה נותר בשלו: "אם אתה רוצה צדיק, תשלם מאה שקלים… ", רחמים לא ידע מה לעשות. הוא מסתובב בעיר כבר זמן מה, אף אחד לא שמע על רבי דוד, אין נפש חיה ברחוב ועוד מעט תהיה שקיעה. בלית ברירה החליט, יש לו שלוש מאות שקלים כפדיון לצדיק. הוא יפריש מהם מאה שקלים לאותו אדם משונה וייתן לרבי דוד את השאר. גם מאתיים שקלים הם סכום נכבד. העיקר, שכבר יגיע ליעדו. הוא שלף מכיס חולצתו שטר של מאה שקלים ונתן לאיש. הלה לקח את הכסף, הצביע על הבית הסמוך ואמר: "כאן נמצא הצדיק!". באותו רגע הוא חש שמחה וזעם. מחד גיסא, שמח הוא, שסוף סוף הגיע לבית מדרשו של רבי דוד, ומאידך גיסא, זעם על כך, שהאיש לקח ממנו מאה שקלים רק כדי להניף את זרועו, להורות באצבעו ולומר שלוש מילים… הוא רצה לצעוק על האיש, אבל הלה התרחק ונעלם מטווח ראייתו כהרף עין.

רחמים נכנס לתוך בית מדרשו של רבי דוד אבוחצירא, וראה, שעומדים להתפלל שם מנחה וערבית. הוא הצטרף לתפילות, ולאחר מכן המתין כשעתיים, עד שהגיע תורו להיכנס לחדרו של רבי דוד. הוא התיישב מול הצדיק מאיר הפנים, הוציא את מאתיים השקלים, שנותרו לו, והניחם על השולחן כפדיון. עוד בטרם פתח את פיו וסיפר את סיבת בואו, הצדיק רבי דוד חייך ואמר: "מדוע הבאת לי מאתיים שקלים, ואילו לאליהו הנביא הבאת רק מאה?!", האיש ניסה לעכל את דברי רבי דוד, שהמשיך בדבריו: "אל תדאג, אליהו הנביא כבר בירך אתכם לישועה!". לאחר מכן החזיר לרחמים את מאתיים השקלים והוסיף: "שמור את הכסף עבור הטיפול בתינוק, שייוולד לכם". למעשה זכה הוא לראות את אליהו הנביא זכור לטוב, מלאך הברית. הוא התקשה לעכל זאת. כעבור תשעה ירחי לידה הם זכו בחסדי ה' לחבוק בן לאחר כל אותן שנות ציפייה".

במשך שנות חייו נולדו לרב תשעה בנים ושתי בנות, רבי דוד החליט להדפיס מחדש את ספרי זקנו רבי יעקב אבוחצירא המכונה אביר יעקב במספר מהדורות, כשבראש הספרים נדפסת הסכמה נדירה של הבבא סאלי אל הנכד המו"ל "להתעסק בקדשים להדפיס תמימים ספריו הקדושים". לפני כחמש שנים העריך עיתון דה מרקר את שווי נכסיו של הרב ב- 750 מיליון שקל, לרב כוח פוליטי לא מבוטל, ורבים מהפוליטיקאים מתייעצים איתו או עושים כמצוותו בעניין מינוי נציגים ברחבי הארץ.