10 דברים שאתם לא יודעים על 'פורים קטן' • דוד גדנקן

    דוד גדנקן No Comments on 10 דברים שאתם לא יודעים על 'פורים קטן' • דוד גדנקן

    אצל המבוגרים כשרוצים להעיר למישהו שאין כל צורך להתלוצץ כל הזמן או להעלות "מסיכה" על פניו נוהגים לומר: "לא כל יום פורים"

    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    כולם מכירים את שיר הילדים הידוע: "מדוע לא יבוא פורים פעמיים ב…שבוע", אצל המבוגרים כשרוצים להעיר למישהו שאין כל צורך להתלוצץ כל הזמן או להעלות "מסיכה" על פניו נוהגים לומר: "לא כל יום פורים". נביא כאן 10 דברים שרציתם לדעת על "פורים קטן".

    א.  המשנה במסכת מגילה (דף ו' עמוד ב') אומרת: "קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה –קורין אותה באדר שני. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים." הגמרא דנה בעניין ומסבירה כי הכוונה היא כי על עיבור השנה הוחלט אחרי שנקראה המגילה באדר ראשון. בהמשך נאמר: שכל המצוות שנוהגות בשני (הכוונה לאדר שני) נוהגות בראשון (אדר ראשון) חוץ ממקרא מגילה. רבי אליעזר ברבי יוסי אומר: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות בשני נוהגות בראשון. רבי שמעון בן גמליאל משום רבי יוסי חולק ואומר: "אין נוהגות בראשון". הגמרא ממשיכה בשקלא וטריא על השווה והשונה בין פורים שבאדר הראשון ובין פורים שבאדר השני.  על כולי עלמא ההבדל הינו: "מקרא מגילה ומתנות", "הא לעניין הספד ומענית זה וזה שווין".

    ב.  גם הגמרא במסכת ראש השנה (דף י"ט עמוד ב') דנה בנושא חג הפורים במקרה של שנה מעוברת בה שני חודשי אדר, כך נאמר שם: "ועל אדר מפני הפורים-ואילו נתעברה השנה יוצאין אף על אדר שני מפני הפורים-לא קתני (הכוונה לא שנינו). בהמשך מציינת הגמרא: "מתניתין דלא כרבי, דתניא, רבי אומר: אם נתעברה השנה יוצאין אף על אדר השני, מפני הפורים. לימא בהא קמיפלגי: דמר סבר כל המצוות הנוהגות השני נוהגות בראשון ומר סבר – כל המצוות הנוהגות בשני, אין נוהגות בראשון. כמובן הפלוגתא הינה בעיבור השנה. שתי הסוגיות שבמסכת מגילה ובמסכת ראש השנה הביאו בהמשך הדורות להמשך המחלוקת ולפסיקות רבות בנידון וכן ליצירה ולקיום מנהגים שונים ומגוונים.

    ג.  בהמשך לסוגיות התלמודיות דלעיל התאריך של י"ד וט"ו באדר הראשון קיבל כינוי, ע"י ראשונים ואחרונים וע"י גדולי הפוסקים לדורותיהם בשם "פורים קטן". בכך כולם הסכימו כי חג הפורים ה"בכיר-המועדף" הוא זה שבתאריכים הנ"ל באדר שני ומשום כך, כיוון שיש נפקא מינה לגבי הימים האלה החלים באדר ראשון, קראו לו "פורים קטן".

    ד.  לאיכא דאמרי שיש לחוג את חג הפורים בי"ד וט"ו באדר ראשון יש תנא דמסייע, בסיסי והגיוני. נאמר כי פורים נחוג בחודש השנים עשר ככתוב במגילת אסתר (פרק ט פסוק א'): ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר וכו', אם כך אדר ראשון הוא החודש השנים עשר, למניין השנה שמתחיל בניסן. כך היה נוהג רבי יחיאל בר יוסף הלוי (בן המאה ה-13), הידוע בכינויו "רבי יחיאל מפריז. היה מבעלי התוספות ומהחשובים ברבני אירופה בדורו, נהג לעשות משתה גדול וסעודה לה הזמין קרואים רבים לשמוח בשמחת הפורים והיה זה באדר ראשון, בפורים קטן. על כך נאמר: תליא באשלי רברבי, נתלו הסוברים כך באילן גבוה.

    ה.  רבי משה בן ישראל איסרליש, הידוע בכינויו הרמ"א, גדול פוסקי אשכנז במאה ה16 מציין את הדעות הסוברות כי יש לערוך משתה של שמחה ב"פורים קטן" אולם פוסק כי אין נוהגים כך לדעתו את הסעודה הגדולה יש לערוך בפורים המתקיים בחודש אדר שני, אבל המלצתו היא: "כי כדאי להרבות קצת בסעודה שנערכת בפורים קטן. את פסיקתו סיים הרמ"א בפסוק מתוך ספר משלי (פרק ט"ו פסוק ט"ו) שם נאמר: "כל ימי עני רעים וטוב לב-משתה תמיד". בארבע המילים האחרונות סיים הרמ"א את חיבורו על השולחן ערוך חלק "אורח חיים". פרשניו של הרמ"א שחיפשו בכל מילה שכתב רמז למשהו ניסתר, פירשו כי המילים ממשלי: "משתה טוב" בגימטרייה הן "אדר ראשון" (762).

    ו. נזכיר כמה דעות נוספות בענין "פורים קטן". רבי מרדכי יפה, תלמידם המובהק של הרמ"א והמהרש"ל, מגדולי האחרונים ובעל ה"לבוש" סבר בנושא כי יש לציין את פורים קטן בחגיגה קטנה בלבד או כפי שכתב: "לחוג מעט בשני הימים גם בי"ד וגם בט"ו והכוונה כמובן לאדר ראשון. במאה ה14- חי בברצלונה אחד מגדולי פרשני התלמוד, רבי נסים בן ר' ראובן גירונדי, שכינויו היה הר"ן. בכתביו הזכיר כי היו ראשונים שנהגו לערוך משתה בפורים קטן אך דעתו כי אין צורך לשלוח משלוח מנות בפורים קטן אלא בפורים שבאדר שני כי הינן חלק ממתנות לאביונים. על דעתו זו של הר"ן הגיב רבי בנימין שמואל סופר (בנו של החת"מ סופר) מי שהיה רבה הראשי של פרשבורג וראש ישיבתה, מי שכונה ה"כתב סופר". אם עושים משתה, משלוח המנות הוא חלק מהסעודה ובכך מהנים בה גם את הרבים. לסיכום נושא זה ההסכמה היא כי בפורים קטן יש להרבות קצת בסעודה ולקיים בה שמחה שהיא שמחת מצווה.

    ז.  רבים תוהים מדוע האר"י זצ"ל לא התייחס לפורים קטן. התשובה היא כי מי שתיעד את דברי האר"י היה רבי חיים ויטאל והוא למד אצל האר"י שנתיים בלבד ובשנים אלו רשם כל דבר מפיו. בשנתיים האלו לא הייתה שנה מעוברת ולכן לא שמע התייחסות מורו ורבו לעניין. היו אדמו"רים ידועים שנהגו לחוג את פורים קטן במשתה ובשמחה גדולה האחד הוא הרב חיים אלעזר שפירא האדמו"ר השלישי של חסידות מונקץ' וכן נהג האדמו"ר השני לבית נדבורנא (המאה ה19) שנהג להדליק נרות רבים בסעודת פורים קטן באומרו לחסידיו ולתלמידיו כי: "יום זה הוא גדול ונורא ויש הארה גדולה בעולמות העליונים".

    ח.  משנכנס אדר מרבין בשמחה וב"ה רבים הזוגות הצעירים שקובעים מועד חתונתם בחודש אדר. זו סיבה מספקת להתחיל דיני "פורים קטן" הקשורים לחתן וכלה. הנישאים בפורים קטן אינם נוהגים לומר וידוי. יש פוסקים שהמליצו לחו"כ לומר אחרי תפילת העמידה: "למנצח מזמור לדוד. בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע. חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי וגו'. דהיינו לומר את פרק נ"א בתהילים. אם החתונה בין י"ד לט"ו , איכא דאמרי כי חו"כ פטורים ממנהג הצום ביום חתונתם, כי אין מתענים בפורים קטן.

    ט.  להבדיל, ההלכות הקשורות לאבלים (כולל בשנת האבל) בפורים קטן. כל דיני האבלות נוהגים בפורים קטן. אבל הנוהג לעבור לפני התיבה בתקופת אבלותו, יעשה זאת גם בפורים קטן. ישנן קהילות כי כשאין אומרים למנצח מזמור לדוד, יענך ה' ביום צרה (תהילים פרק כ') אין האבל עובר לפני התיבה. עדות הנוהגות לצום ביום הזיכרון לאחד ההורים (עד לסעודת ההבראה אחרי שפוקדים הקבר), אינן צמות ביום זיכרון החל בפורים קטן. אם עלינו ללוות נפטר למנוחת עולמים ל"ע, רבים הנוהגים לפי פסיקתו של החת"ם סופר שחל איסור על הספד. המקילים אומרים דברי פרידה על הנפטר.

    י.  אלה שקראו מגילה בי"ד או בט"ו אדר ראשון, לא יצאו ידי חובתם ועליהם לחזור ולקרוא בפורים בחודש אדר שני. בפורים קטן אין אומרים "על הנסים", אבל אם שליח הציבור טעה ואמר על הניסים אין מפסיקין אותו ואין מחזירים אותו. אין אומרים תחנון בימי פורים קטן וכבר בתפילת המנחה של י"ג אדר א' אין אומרים תחנון. גם תפילת למנצח יענך ה' ביום צרה אינה נאמרת בפורים קטן. אם חל פורים קטן בשבת, אין אומרים אב הרחמים ובתפילת המנחה אין אומרים צדקתך צדק לעולם. הנודר נדר לצום ולהתענות ביום פורים קטן, אין מפירין נדרו וחייב להתענות.

    בחודש של שמחה נאחל לנו שיתקיימו דבריו של הרמ"א כשציטט את האמור בספר משלי: "וטוב לב משתה תמיד". נשמח בשני ימי הפורים ונתברך בבשורות טובות ישועות ונחמות.

     



    0 תגובות