סקר חדש, שנערך במיוחד לרגל כנס כנרת השלישי של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל מגלה, כי בניגוד לקמפיינים פוליטיים וחשיפה תקשורתית, מרבית הציבור, כ-53% ממנו, סבורים כי פעולתם של חיילים וחיילות לשעבר במסגרת ארגון "שוברים שתיקה" היא מחאה פוליטית נגד הממשלה ואינה קשורה לצה"ל. מעניין לראות כי גם בקבוצת הגיל 18-29, שבה חלק ניכר מהמשיבים הם חיילים או משוחררים טריים, 44% סבורים כי מדובר במחאה פוליטית בעיקרה. בפילוח לפי שיוך דתי, למעלה מ-75% מהמשיבים הדתיים והחרדיים מסכימים עם אמירה זו. עם זאת מעניין לראות כי רק כ-9% סבורים שפעילות הארגון מעידה על כך שפעולות הצבא בקרב אוכלוסייה אזרחית פוגעות במוסר המלחמה (לעומת כ-26% מהמשיבים החילוניים) ואילו 1 מכל 5 סבורים שהדבר מעיד על כך שלחיילים ולחיילות אין כתובת מספקת בתוך המערכת לדווח על מעשים חריגים.
כ-37% סבורים כי תהליך ההתחזקות של הכוחות הדתיים בצה"ל הוא תהליך מבורך שתורם הן לכוחו של צה"ל והן לביטחון המדינה. כ-30% סבורים כי בסך הכל מדובר בתהליך טבעי שעובר על כל החברה הישראלית ואינו ייחודי דווקא לצה"ל. רק 1 מכל 5 משיבים קבע כי מדובר בתהליך עם פוטנציאל מסוכן לצה"ל ולביטחון המדינה. בהקשר זה, מעניין לראות כי רבע מהחילונים (ולצידם 56% מהמשיבים החרדים והדתיים) סבורים שמדובר בתהליך מבורך ואילו רק שליש מהחילונים סבורים שמדובר בתהליך מסוכן).
לבסוף, 25% מהציבור סבור שתקציב הביטחון הוא גדול מדי ויש לצמצם אותו משמעותית, אך עדין ניתן לראות כי מרבית הציבור סבור שיש לשמור על תקציב הביטחון ואף להגדילו לאור האיומים הקיימים (34%) או לכל הפחות שמדובר בתקציב סביר ומוצדק, גם בהשוואה למשרדים אחרים (כ-28%). מעניין לראות כי בקרב הנשים שנשאלו בולטת העמדה לפיה יש אף להגדיל את תקציב הביטחון לאור האיומים (כ-40%). בנוסף, מעניין לראות כי להכנסה מעל הממוצע, השכלה אקדמית ושיוך חילוני, השפעה על התמיכה בעמדה כי יש לצמצם את תקציב הביטחון – 34% מבעלי ההכנסה מעל הממוצע, 33% מבעלי ההשכלה האקדמית (לעומת 17% מבעלי ההשכלה התיכונית) וכ-36% מהחילונים (לעומת כ-18% בלבד בקרב האוכלוסייה המסורתית והדתית-חרדית) תומכים בצמצום תקציב הביטחון.