בימים האחרונים גולשים רבים עדים לתופעה חמורה של לקיחת החוק לידים על ידי אזרחים, שבמקום לפנות לגורמים הרשמיים האמונים על טיפול בבעיות אתיות וחוקיות, הם משתשמים בחרב הרשתות החברתיות, ועל הדרך, הורגים ורוצחים ומפילים חללים רבים.

עורך ומגיש חדשות ברדיו 'קול חי' אריאל שרפר – החליט להגיב לתופעה באמצעות פרודיה שחיבר, המדמה את הפרסומים האחרונים ברשת – אך בהקשר אחר.

וכך הוא כתב:

האמת, מאד חיבבתי את אורי. אין מה לעשות, למרות הדיבור האיטי והעליות התכופות להר-הבית
מדובר באדם רהוט, משכיל, בעל ערכים ואוהב ארץ-ישראל.

כשכל המדינה ירדה עליו, אני לא חשבתי שהוא באמת רוצה לטרנספר את כל החתולים, ולדעתי לא הגיע לו הזלזול הזה שהרגיש לי כמו אוטומטיות שמאלנית עיוורת למישהו שאוהב כלבים למרות שזו חיה טמאה.

הוא אפילו פגש אותי פעם באולפן טלוויזיה שם עבדתי כתחקירן ולא שאל יותר מדי שאלות, כמו 'באיזה הכשר החלב?' ו'האם התכנית לא תשודר בשבת?'. מכיוון שכיבדתי אותו לא אמרתי לו שהתכנית תשודר בלילה וזה בעיה בשבילו כי הצופים עלולים להירדם באמצע דבריו. בקיצור- שמחתי להכיר אותו.

עכשיו, אתם מכירים אותי, ויודעים שאני לא מתרגש ממה שאנשים אפורים ונטולי חוש הומור אומרים או עושים בזמנם הפנוי. ולכן זה די מפתיע שניסיתי להציע את עצמי כדובר ויועץ תקשורת דווקא של חבר הכנסת אז ושר היום שנתפס כאדם הכי משעמם בישראל.

מגיש ועורך החדשות, אריאל שרפר

ובכל זאת, במהלך ראיון העבודה לא יכולתי להתעלם מכך שהוא שאל אותי באיזה מסעדות אני אוכל בדרך כלל, והאם אני תמיד מקפיד להזמין ממקומות עם תעודה של הרבנות. זה היה נראה לי מוזר אבל מי אני שאחליט לחבר-כנסת מה לשאול.

גם כשהוא אמר לי שאנשים מקפידים יותר מדי על מה שהם מכניסים לפה ולא על מה שהם מוציאים ממנו ושהוא קרא לי בחיוך "פריק של הרבנות" שתקתי.

אבל אז לפני שנפרדנו בלחיצת יד חברית הבחנתי בפח אשפה בעטיפה של פונדק 'אסא' ועל השולחן היה מונח בצד חצי סנדוויץ' עם משהו שממש לא נראה לי כמו פסטרמה רגילה.

אני לא יודע למה לא סיפרתי לאף אחד עד היום על מה שנראה לי כבשר-לבן שחרך לי את הלבן של העין. כנראה שהייתי צריך קצת זמן לעכל (את מה שראיתי- לא את הבשר חס וחלילה!) ותראו – אני לא בת יענה שטומנת את הראש בחול כשר בחוף מהדרין, ואני יודע שיש כזה דבר לייטים שמנסים לפעמים דברים שאסור מתוך שכרות, אבל אני האחרון שאאשים חבר-כנסת בהתנהגות לא ראויה כמו אלכוהוליזם.

הוא צריך לדעת שכנבחר ציבור אסור לו לדבר יותר מדי, ולשתות יותר מדי, ובטח שלא לפרסם כלום בפייסבוק כי זה יכול להרוס לו את הקריירה.

ובכל זאת- אחרי שזה קרה התלבטתי אם לספר לאשתי. בסוף ספרתי לה ובגלל זה היא הצביעה מרצ. ככה שגרמתי עוד נזק ונפגעתי שוב. הפעם ממנה.

והאמת- שגם לא חטפתי טראומה או הרגשתי שליח לאזהרת הציבור כי מי אני שאכנס למה שאנשים שנבחרו לכנסת בוחרים להכניס לעצמם למערכת העיכול? אולי רק נעלבתי- כי אנחנו הדתיים טובים בזה- ואת זה אני יכול לעשות לבד.

אז ניתקתי קשר עם אורי ועזבתי את הנושא. ממש לא התחשק לי לעשות מזה עניין כי עכשיו הוא הבעיה של בנט. ושל החתולים. אבל מאז הסיפור הזה שהוא רצה לגרש אותם מהארץ- הבנתי שיש המון שנפגעו ולא יכולתי להשלים עם הצביעות הזאת. מצד אחד- סטייק טרף חצי אכול בלשכת נבחר ציבור חובש כיפה- ומצד שני- חתולא דנורא שהם כידוע המנה היומית של הרבה פועלים זרים מתאילנד שעובדים עלינו עבודה עברית.

אז חשבתי שאולי כדאי בכל-זאת שאלה שנפגעו יבינו למה זה קרה. אולי רגשות אשמה מאוחרות על מעשה אסור שמצריך כפרה גדולה בצורת גירוש חיות טמאות מן הארץ. תקחו את זה לאן שתרצו (את הסיפור לא את החתולים) ושיהיה ברור- אין לי כלום נגד הבית היהודי. אתם גם יודעים שאני לא פאנאט שרוצה בכוח שכולם יאכלו כשר והבעתי דעות לשם ולשם אז אל תחפשו פה אינטרס נסתר.

אני מספר את זה כדי שתדעו עוד משהו שאני חושב שאני יודע על מי שמייצג בכנסת את ערכי היהדות שאין בה דבר כזה "כשר אבל מסריח" ואם אתם חושבים שזה לא כזה ביג-דיל- אז אולי תרמתי לכם סיפור שמפאר את אורי ומוכיח שיש לו טעם טוב בפה- וכולם מרוויחים!

ובכן יש מצב שבזמן הקרוב יצוצו פתאום כל מיני לכלוכים עלי ממקורות מסתוריים על שהעזתי לקחת סטטוס של מישהי אחרת ולהעתיק אותו כמעט מילה במילה- עם שינוי של כמה פרטים שלא ממש חשובים אם היו או לא היו. מה לעשות- בדיוק כמוה, שיעמם לי! אז תיהנו ):

הבהרה: הדברים נכתבו מתוך כוונה לבקר את השימוש ברשת החברתית ככלי לחיסול חשבונות אישיים והוצאת שם רע מתוך שעמום או אינטרס אישי כלשהו. לב המידע המתואר בסטטוס הוא מידע בדיוני. המטרה המשנית: לבדוק האם העולם משתגע גם כשמדובר במקרה של חשד לעבירה על ההלכה ולא משהו חמור אחר.