מעבר לאתר המותאם

עשרה דברים שרציתם לדעת על הרב מלובלין

דוד גדנקן | צילום: ויקיפדיה 1 Comment on עשרה דברים שרציתם לדעת על הרב מלובלין

אחת הדמויות המרתקות שהטביעו את חותמן בעולם היהודי במאה האחרונה, היה הרב מלובלין, דמותו רבת האנפין סחפה אחריו את יהודי פולין, ומשנתו ורעיונותיו סחפו אחריו המונים. בין מפעליו המפורסמים הוא "הדף היומי", האלפים הרבים שמתמידים בלימוד הדף היומי וודאי סקרנים לדעת על הרעיון והיוזמה למסורת זו . 10 דברים שרציתם לדעת על הרב יהודה מאיר שפירא זצ"ל.

א. התינוק מאיר לבית שפירא נולד בשנת תרמ"ז (1887) למרת מרגלא לבית שור (אביה היה הרב שמואל יצחק שור בעל השו"ת "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה) ולאביו הרב יעקב שמשון שפירא (מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ).

ב. בילדותו ובנערותו למד יהודה מאיר אצל סבו הרב שמואל יצחק שור, שם התבלט בהתמדתו בלימודי הקודש ובגאונותו ולכן סובביו כינוהו בשם "העילוי משאץ". בגיל צעיר מאד הסמיכוהו שלושה מגדולי הדור לרבנות . סבו-מורו בעל ה"מנחת שי", הרב אברהם שטיינברג מברודי והרב מאיר אריק.

ג. רבי יהודה מאיר המשיך ולמד גם אצל רבי שלום מרדכי שבדרון הידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן (היה נשוי לסבתו). כחסיד, היה מחסידיו המובהקים של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן , הרבי השני מטשורטקוב (נכדו של רבי ישראל מרוז'ין). נישא למלכה טויבע ברייטמן, ביתו של הרב יעקב דוד ברייטמן.

ד . רבי יהודה מאיר שפירא עבר לטרנופול – גליציה, חותנו דאג לכל מחסורו, עובדה שאיפשרה להשקיע עצמו בלימוד תורה. בעת שהותו בטרונופול ייסד אגודה חברתית בשם "תפארת הדת". מטרת ההתאגדות הייתה לתקן נושאים הלכתיים ודתיים בחיי הקהילה בטרונופול.

ה. רבי מאיר קיבל הצעה לכהן ברבנות בקהילה בעיר גלינה, שליד לבוב (1910), ונסע להתייעץ עם רבו, האדמו"ר מטשורטקוב, זה הורהו להיענות להצעה, ורבי מאיר אכן קיבל עליו התפקיד. חובה לציין כי בתחילת המאה העשרים העיר גלינה הייתה ידועה כמרכז לתנועת ההשכלה. רבי מאיר שפירא ידע עובדה זו והבין כי עליו לעמוד, כפי שהתבטא כ"תריס כנגד החיים הסואנים". עובדה זו המריצה את הרב שפירא לפעול לחיזוק החיים הדתיים בעיר. הוא פעל מידית לתיקון המקווה המקומי ולתיקון של העירוב. רבי מאיר נהג לשיח עם בעלי המלאכה בעיר ולשכנעם להימנע מחילול שבת. פעולה נמרצת השקיע בחינוך היהודי לדור הצעיר. ביוזמתו הוקם תלמוד תורה מפואר (שנת תרפ"א) ובמרכז העיר. תלמוד התורה, שלא כרגיל, כלל גם קומה מיוחדת בה יכלו התלמידים ללמוד מלאכה ולרכוש מקצוע לעתיד. בביתו שלו יסד הרב שפירא ישיבה לתלמידים מצטיינים אותם הועיד להיות בעתיד מורי הוראה ומדריכים לדור העתיד.

ו. בשנת תר"פ, קיבל הרב שפירא הצעה לכהן ברבנות בקהילה בורשה, ההצעה נדחתה ללא הסברים מצד הרב. מאידך נענה לפנייתה של הקהילה בעיר סאנוק שבמרכז גליציה. הענותו לקהילת סאנוק עיקרה בידיעת הרב כי מצבה הרוחני של הקהילה מעורער והוא הבין הסכנה שבכך. כשנכנס לכהונתו החדשה החל מיד לפעול בתיקון ה"קילקולים" תיקן טעויות בהלכות שחיטה וכשרות, דאג לשינוי ושיפור במקוואות העיר ובמערכת העירובים. כמובן עיקר מאמציו של הרב שפירא כוונו כלפי חינוך הדור הצעיר, ההשקעה בחינוך התורני. הקים בסאנוק תלמוד תורה לילדים בשם "בני תורה", מוסד בו למדו כ250 ילדים. ישיבת האברכים שייסד בביתו בגלינה הועברה למקום כהונתו החדש. כיוון שבישיבתו למדו עילויים, יסד להם רבם כתב עת של רעיונותיהם התורניים וחידושיהם בתורה בשם "אשכול". בסאנוק כיהן ברבנות כשלוש שנים.

ז. בהיות הרב מאיר שפירא פעיל מאד בתנועה "אגודת ישראל", נבחר כנציגה לפרלמנט הפולני ה"סיים". בכהונה ציבורי זו החזיק בשנים 1922 עד 1927. הרב נבחר להיות נשיא "אגודת ישראל" בפולין. במשרד הדתות הפולני הוקמה ועדה שתפקידה היה לאשר מינויים של רבנים לראשי קהילות יהודיות ברחבי פולין . בוועדה זו כיהנו: הרב יהודה מאיר שפירא, הרב זלמן סורוצקין והרב אהרן לוין.

ח. בחודש אלול תרפ"ג התקיים כינוס גדול של מנהיגי "אגודת ישראל" (הכנסייה הגדולה) בוינה בירת אוסטריה. במהלך הכינוס נשא הרב מאיר שפירא נאום, במסגרתו שיתף את השומעים בחזונו הגדול. התאריך של נאומו היה ט' אלול תרפ"ג (היום לפני 92 שנים). חזונו היה לימוד "הדף היומי" על ידי המוני בית ישראל. וכך אמר בנאומו "אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין הקב"ה אורייתא וישראל"?!

ט. הרעיון היכה גלים ברחבי קהילות ישראל. הבעיה הייתה שרבים היססו לקבל רעיון ה"דף היומי" על עצמם. מי שנתן הסכמתו ותמיכתו לרעיונו של הרב שפירא ללימוד הדף היומי, היה האדמו"ר מגור שהכריז על כך בפומבי. בראש השנה תרפ"ד התחילו יהודים רבים בכל אתר ואתר ללמוד את הדף היומי.

י. בשנת 1924 החל הרב שפירא לכהן כרבה של קהילת פיוטרקוב (עיר הנמצאת במרחק כ-25 ק"מ מלודז'). בעת כהונה זו הוציא הרב שפירא את ספרו "שו"ת אור המאיר" התכתבויותיו של הרב עם רבני דורו בנושאים הלכתיים. הרב שפירא הרבה לסייר ברחבי פולין, במסגרת זו הגיע לעיר לובלין וראה שם מגרש גדול וריק (ברחוב לוברטובסקה 57).  פנה הרב לבעל הנכס ר' שמואל אייכנבוים והציע להקים על המגרש ישיבה. ר' שמואל נענה וכך הוקמה ישיבת "חכמי לובלין". חזונו היה שהאברכים יקבלו מזונם וארוחותיהם בישיבה ולא יזדקקו לחסדי "בעלי בתים". הנחת אבן הפינה בנוכוחות רבו האדמו"ר מטשורטקוב והאדמו"ר מגור נערכה בל"ג בעומר תרפ"ד (1924). חנוכת הישיבה הייתה בכ"ח- כ"ט סיוון תר"צ ( 1930) בנוכחות עשרות אלפי יהודים מפולין ומחוצה לה. הרב שפירא עבר ללובלין לעמוד בראש הישיבה וגם קיבל על עצמו רבנות העיר.

הרב יהודה מאיר נפטר צעיר מאד בגיל 46 ממחלת הטיפוס, היה זה בז' מרחשוון תרצ:ד (10/193327).

כשנכתוב אי"ה על ישיבת "חכמי לובלין" נעמיק בדרכו החינוכית והלימודית של הרב שפירא וגם נקדיש פרק ליחסו לארץ ישראל.



1 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות