"עיר האורות" כך מכנים כולם את אחת הערים היפות והמעניינות באירופה, בירתה של צרפת-פריז. המלצותי לביקור בפריז בנויות על ביקור של כשבוע. כשתחזיקו בידיכם מפת העיר פריז, תבחינו כי המלצותי בנויות על מסלולי טיול ברגל ובעזרת הרכבת התחתית – המטרו.

א. ככר "טרוקדרו" 
לכיכר נגיע באמצעות ה"מטרו" ( קווים 6 או 9). ביציאה לכו בעקבות השלטים למגדל אייפל. במרכז הכיכר אנדרטה גדולה לזכרו של גיבור הצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה המארשל פרדיננד פוש. פנו אל התצפית. לצידכם בניני הארמון שבנה נפוליאון בונופרטה לבנו, ארמון שאיו. המבנים האדירים מכילים היום את: "מוזיאון האדם", "מוזיאון הימיה" של חיל הים הצרפתי,המוזיאון לפסלים צרפתיים ותיאטרון שאיו. התצפית הנפלאה היא על מגדל אייפל ולמרגלותיו נהר הסן החוצה את פריז. למרגלות התצפית "גני טרוקדרו" על שלל המזרקות. (אם "יתמזל" לכם ותבקרו ביום חמסין , תראו את אלפי הפריזאים נהנים מזרמי המים של המזרקות). פנינו לכיוון נהר הסן אותו נחצה אך ורק במעבר החציה המרומזר.

ב. מגדל אייפל
בשנת 1889 נערכה בפריז תערוכה בינלאומית. המארגנים חיפשו רעיון להקים איזשהו מונומנט שיבטא את התאריך שהוא מאה שנים מאז המהפכה הצרפתית. הוצעו מזרקות מים גדולות ממדים, גליוטינה ענקית ועוד. התקבלה הצעתו של גוסטב אייפל, מהנדס לבנות מגדל מתכת במשקל כולל של למעלה מ7000 טון. בפריז הייתה סערה תרבותית נגד המגדל, כשהסתיימה התערוכה רבים דרשו לפרק את המגדל. עברו כ-125 שנים ומגדל אייפל הוא סמלה של פריז והמקום המתוייר ביותר.

המלצה חשובה ! הזמינו באינטרנט כרטיסים לתאריך בו תבקרו בפריז, האלטרנטיבה היא עמידה בתור של כשעתיים (במקרה הטוב). הזמינו כרטיסי עליה לקומה העליונה של המגדל (גובה כ300 מטר). הביקור הוא חוויה בלתי נשכחת לילדים ולמבוגרים כאחד. ביום בהיר פריז מונחת על כף ידכם. בחלונות שלטים על המרחק מפריז לכל קצווי תבל, באחד החלונות שפניו למזרח שלט ובו המרחק לירושלים. לספורטאים שביניכם ובעלי לב וריאות תקינים, ניתנת האפשרות לטפס רגלית למרומי המגדל (המחיר מוזל).

ג. פסל שער השלום
ביציאה ממגדל אייפל מומלצת הליכה קצרה מזרחה. בקצה הפארק והדשאים (ספסלי ישיבה רבים לאורך מסלול ההליכה), מוצב שער השלום. התקרבו ושימו לב המילה שלום כתובה עליו בכל שפה קיימת בעולמנו. עם קצת סבלנות וחיפוש מהיר תמצאו את המילה "שלום" באותיות דפוס ואותיות מעוגלות ואפילו בכתב רש"י. בזהירות רבה חצו הכביש אל הבנין שממול.

ד. אקול דה מיליטר
המבנה הארוך הוא בית הספר לקצינים של חיילות השדה של הצבא הצרפתי. ניתן רק להציץ בחרכים שבשערי הברזל. התיירים היחידים המציצים ומצטלמים ליד המבנה או בסמוך לעמדת הש"ג (השומר הגדודי) הם ישראלים או יהודים מרחבי תבל . הסיבה: בחצר הפנימית היו שני טקסים מרגשים אותנו. הראשון: טקס שבירת החרב של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס, שהואשם בבגידה. אחרי המאמר של אמיל זולה והספר שלו "אני מאשים", הובהר כי דרייפוס קצין מצטיין והאשמות נגדו היו מסע אנטישמי של שקרים והאשמות שוא. הטקס השני: החזרת דרגותיו של דרייפוס וכמובן החזרת החרב.

ד. האינווליד
המלך לואי ה14 נתן הוראה לבנות סדרה של בתים בסגנון של מחנה צבאי, במטרה לשכן בהם חיילים נכים. כך ניתן לו שמו האינווליד. המחנה קיים עד היום והינו מהווה מקום מגורים לחיילים בדימוס שנפגעו במלחמות השונות. במחנה זה בחר לו להקבר הקיסר נפוליאון בונופרטה. מעל קברו נבנה מבנה ענק עם גג שהינו כיפה מוזהבת. אנו לא יכולים להיכנס פנימה כי זו כנסיה ענקית בה קבורים מיטב המרשלים והגנרלים הצרפתים. בסמוך ניתן לבקר במוזיאון הצבא (מהגדולים בעולם). לחובבי כלי נשק מתקופות שונות, הביקור מומלץ.

ה. מוזיאון הלובר
גם אם אינכם חובבי אמנות, ביקור באחד מהמוזיאונים הגדולים בעולם ואתם בפריז הוא אתר חובה. במשך מאות שנים מבני המוזיאון היו ארמונות של בית המלוכה הצרפתי. מלכתחילה הבניינים נבנו כמבצר צבאי, אולם המלך שארל ה5 הפכו למשכנו (לפני כ-700 שנים) והמלכים אחריו הגדילו והרחיבו. כמוזיאון המקום נפתח בשנת 1793. הוצגו בו תמיד אוספי המלכים. בהמשך השנים בעיקר בכיבושיו של נפוליאון הביאו הצרפתים ”מזכרות" מהאזורים הכבושים אלה מוצגים עד היום במוזיאון הלובר. לחובבי עתיקות ממצרים, אגף שלם לצפייתכם.

רוב המבקרים נוהרים לראות את הציור האלמותי של לאונרדו דה וינצ'י, מתחילת המאה ה-16, "המונה ליזה" או בשמה האחר "לה ג'קונדה". זמן הביקור בלובר תלוי בכם גם מי שאינו חובב אמנות יהנה מיצירותיהם של הטובים והידועים באמנים של המאות האחרונות.

ו. גני טילרי עד כיכר הקונקורד
כשיוצאים ממוזיאון הלובר מקדם את פנינו פארק ירוק ורחב ידיים. שדרה בה שבילי הליכה נוחים, בין השיחים, העצים והמדשאות ממוקמים פסלים רבים. חלקם בנושאים מיתולוגיים יוניים, חלקם דמויות מההיסטוריה הצרפתית. מי שיחפש היטב ימצא באחת הפינות את פיסלו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס. באמצע הפארק אגם קטן (מלאכותי) יפה ונעים שסביבו הוצבו עשרות כסאות , לישיבה, מנוחה ורגיעה. כשנגיע לשער הגנים המבנים משני הצדדים הם מוזיאונים לאמנות ידועים, מוזיאון "האורנג'רי" ומהצד השני מוזיאון ה"ז'ה-דה-פום". ומקדימה "ככר הקונקורד". במרכזה אובליסק גבוה, שנלקח ע"י צבא נפוליאון מהעיר לוקסור שבמצרים. חצו בזהירות רבה את הכביש ותבחינו שהעמוד מכוסה בטקסט שהוא כתב הירוגליפי עתיק יומין.

ז. שדרות ה"שאנז-אליזה" ושער הניצחון
מככר הקונקורד מתחילה השדרה הידועה ביותר באירופה בכלל, בצרפת ובפריז בפרט. אורכה של השדרה כ-2 ק"מ. החלק המזרחי שופע עצים, פרחים, ארמונות ובתי קפה בצל העצים. החלק המערבי הוא היוקרתי יותר. עתיר בחנויות של החברות המובילות בתחומי האופנה, הקוסמטיקה, מכוניות, מתנות לתיירים ועוד. בבנינים רבים מבואות (פסז'ים) ובהם בוטיקים, פרפומריות, בתי קפה ועוד ועוד. סופו של קטע זה הוא בכיכר ה"אטואל=הכוכב" אליו מתנקזים תרייסר שדרות ורחובות גדולים. אל הכיכר הזאת זורמים אלפי כלי רכב בכל שעה נתונה. הכיכר קיבלה שם חדש על שמו של הגנרל והנשיא שארל דה גול, אבל כל פריזאי שמכבד את עצמו קורא לה האטואל.

במרכז הכיכר (המעבר אך ורק במנהרות הליכה) עומד בגאון "שער הניצחון" ארק דה טריומף. שער ענק שגובהו כ50 מטרים, רוחבו כ-45 מ'. ניצחון? כמובן ניצחונותיו של נפוליאון. הוא שנתן הפקודה להקים שער זה. העבודה החלה בשנת 180 עם נפילת האימפריה שלו הופסקה העבודה (1815). לואי ה-18 ציווה להמשיך בבניה (1822). השער מעוטר בתבליטי אבן ובפסלים המציינים מקומות בו גילו חיילי צרפת גבורה עילאית. בשנת 1921 הועבר לקידמת השער "קבר החייל האלמוני" ובצמוד לו אש התמיד (טקס הדלקה כל יום ב18:30). כל אורח כבוד בצרפת , כמו גם נציגים של וותיקי הצבא הצרפתי משתתפים כמעט כל יום בטקסי הנחת זרים. במחיר לא יקר ניתן לרכוש כרטיסי עליה למרומי השער, העליה בעזרת מעלית. מהמרפסת העליונה, מתגלה לצופה נוף נפלא של שדרות השאנז אליזה וכמובן התנועה של אלפי רכבים מהשדרות והרחובות אל הכיכר.

ח. רובע המארה וסביבתו
פריז מחולקת לרובעים והם ממוספרים. אחד הרובעים המתויירים ביותר הוא רובע המרה הנמצא הרובעים ה-3 וה-4 . לנו כשומרי מצוות יש אינטרס מיוחד כי הרובע כולל את האזור היהודי הקרוי "הפלעצעל" ובו בתי כנסת, שטיבלך, מסעדות כשרות וכד'. תיירים רבים מתחילים הסיור בכיכר הבסטיליה, מבקרים בסיור מודרך בבנין האופרה החדשה ולו כדי לראות את אחת התקרות היפות בעולם שצויירה ע"י האמן היהודי מארק שגאל. משם בהליכה לכיוון המארה. יש שתי אפשרויות נוספות לסוע ב"מטרו" לרדת בתחנה ששמה "הוטל דה וויל". ליד התחנה בקרו בבית העיריה של פריז (הוטל דה וויל), ראו את העיטורים על הבנין ועל החלונות והגג. כנסו לסיור קצר לקומת הכניסה. חזרו משם לרחוב ריוולי (רי ריוולי) ושוטטו ברחובות הקנים של רובע המארה. הרחוב שמעניין אותנו שמו "רי רוזייר" בכניסה אליו בית הכנסת המרכזי של הרובע, ממולו הישיבה הגדולה ולאורכו חנויות ומסעדות בהכשרים שונים. לחסידי חב"ד אציין שברחוב רוזייר קיים "בית חב"ד" וצמוד לו השטיבל בו התפלל הרבי זצ"ל כשהיה סטודנט להנדסה באוניברסיטת "סורבון" בפריז. חובה לציין שההולכים ברחוב ריבולי ישימו לב לשלט (גם בשפה העברית) המציין את המיקום של "יד הזיכרון לזכר היהודים שהושמדו בשואה" הכתובת : 17 rue Geoffrey I' Asnier שם המקום "זכרון השואה" על השלטים כתוב  "MEMORIAL DE LA SHOAH". הערה: אתר נוסף לזכרם של יהודי צרפת נמצא מאחורי כנסיית נוטרדם דה פריז.

ט. מרכז פומפידו
אחד מנשיאי צרפת שקידם בצורה מרשימה את מוסדות התרבות בפריז היה ג'ורג' פומפידו. באזור שבעבר היה מזבלה ענקית, הקימה הממשלה הצרפתית מוסד ייחודי לתרבות "מרכז פומפידו". אחד המבנים הארכיטקטונים העכשויים והמיוחדים בפריז. בנין שנבנה על יסודות של צינורות ברזל ענקיים בצבעים שונים (אדום,ירוק,כחול וכד') וכנ"ל כל הצנרת של המים, התאורה, הגז ועוד, כולם חיצוניים וגם הם בצבעוניות "חגיגית". בחזית המבנה, מעלית בעיצוב של כעין חללית אלכסונית,מחופה בזכוכית המאפשרת מבט לנוף החיצוני והפנימי תוך כדי שימוש במעלית. לקראת הפתיחה בשנת 1977 כשהציבור נחשף לעיצוב הבנין קמו קולות זעקה כנגד וביקורת חריפה מעין כמוה. כפי שקרה עם מגדל אייפל גם "מרכז פומפידו" הפך לאתר אהוב על המבקרים בפריז. בנוסף לביקור באגפים שיענינו אותכם, ביום שטוף שמש, הרחבה בקדמת המקום, מהווה "במת הופעה" לתזמורות קטנות מכל העולם, זמרים, לוליינים וקוסמים. בשולי הרחבה עשרות ציירים המציעים למבקרים לצייר דיוקנותיהם הסגנון קלאסי או קריקטורי. מימין לרחבה מקום נחמד למנוחה, מין בריכה דקורטיבית ובה פסלונים מכניים הפועלים בכוח זרם המים או החשמל. נחמד ומומלץ.

י. המוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית
במרחק הליכה קצרצר, ממוקם אחד המוזיאונים המעניינים ביותר בפריז. המוזיאון היהודי – "MUSEE d'art et d'historire du judaisme" מיקומו ברחוב טמפל 71.
מבנה גדול ממדים ( סגנון של ארמון לשעבר שהיה חלק ממשרדי הממשלה והעיריה), נפתח בשנת 1998. התצוגות מביאות לצופה את ההיסטוריה היהודית של פריז וכן תערוכות של יצירות אמנות פרי יצירתם של אמנים יהודיים ידועים כדוגמת: מארק שאגל , חיים סוטין, ליפשיץ ועוד. במוזיאון תצוגה מרתקת של חפצי יודיאקה. ניתן לקבל מערכת שמע ובה הסברים בעברית.

י"א. סיורים ( משפחתיים) מחוץ לפריז

# פארק היורו-דיסני (דיסני לנד)
הדרך הנוחה ביותר להגיע לפארק "דיסני לנד" היא נסיעה מפריז באמצעות הרכבת הנקראת RER-קו A. רכבת העוברת בתחנות "שארל דה גול" "אאובר" "שאטלט" "נסיון" ועוד. נסיעה של כ-50 דקות עד לכניסה לפארק. המלצה : להזמין כרטיסי כניסה, באמצעות האינטרנט, לפני יציאה מהארץ ובכך לחסוך עמידה בתורים (אלה יחכו לכם באטרקציות הפופלריות בתוך הפארק). בסמוך לדיסני לנד ביקור מומלץ באולפני דיסני (ניתן לרכוש כרטיס משולב). דאגו להכין הביקור בפארק כדי שתדעו מהם האתרים שהם חובה, מהם המתקנים שמתאימים לגילאים השונים ( "הטיסה לחלל" "רכבת ההרים" וכד').

אזכיר כמה מקומות מומלצים לביקור בפריז במידה והזמן בידיכם . 1) סיור של שעה –שעה וחצי על סירה השטה על נהר הסן.  2) ביקור ברובע מונמרטר ,כולל תצפית ערב מקידמת כנסיית הסיקרקר, על פריז. 3) גני לוקסמבורג –כולל המוזיאון שבאתר.  4) סיור בגדה השמאלית ועליה למרומי המגדל "טור דה מונפרנס". והעיקר סעו לשלום, חופשה נעימה וחזרו לשלום.