אמש פרסמנו באתר קול חי את הקליפ החדש של ליפא שמלצר שזכה לתגובות מעורבות.
באחת מקבוצות המוזיקה פורסם טור התוקף את הקליפ. תחת השם "חיים טובים" – המוזיקה החסידית מהיכן ולאן??!?? כתב המבקר את הטקסט הארוך אך המושקע הבא.
"בשעות האחרונות המדיה החרדית הדיגיטלית כמרקחה. לא, לא מדובר על השלום בבעלזא. גם לא טפטוף הרקטות ההולך וגובר מעזה.אפי' לא מערכת הצ'קאלקות החדשה שיש להצלה בניו סקוירא.
הזמר, היוצר והשחקן "החסידי" ליפא שמעלצער הוציא היום קליפ נועז של השיר חיים טובים.בקליפ שבו בעיבוד השיר ישנם מקצבי פופ וטראנס משנות 2020… ישנם ריקודים וכיאורוגפיה שאינם מביישים את הקליפים הנצפים ביותר ביוטיוב… חלקם נעשו בתוך הבית הכנסת של איירמונט.
וכולם רועשים וגועשים האם זה לא מוגזם, או האם זה כבר עבר את הקו האדום או שמא יש כאלה שאומרים שבסך הכל ליפא מייצג את הדור וחולשותיו…
ראשית כל, אינני בא לדון את ליפא כאדם, כי זה נורא קל לבוא ולהאשים אדם אחד בעוד שלחלקנו זה נראה נורא ואיום ויש כאלו שיאמרו שליפא ידוע בקירוב נוער חלש וזה בסך הכל שיטה בעבודת השם כיצד לעשות זאת…
אבל כן אנסה בקיצור האומר לרדת לשורשי הדברים, כיצד השתלשלה ואם יורשה לי להגדיר, התדרדרה המוזיקה החסידית עד הלום.
המוזיקה החסידית שהחלה כשירת חזנות/מארשים/ואלסים/פולקים מזרח אירופאיים פרחה לאחר השואה בעיקר ע"י ר' דוד ורדיגר, ר' יו"ט עהרליך, ר' בנציון שנקר וכמובן ר'
יענקל תלמוד. לצידם במוזיקה החסידית היה את הפרחי למיניהם ובעיקר ר' שלמה קרליבך, שאמנם זה היה מוזיקה קצת יותר חדשנית אבל עם טעם קרוב למוזיקה המזרח אירופאית אותנטית מה שאנו נוהגים לקרוא מוזיקה חסידית. ואז באמצע שנות השבעים חברו להם צמד חמד של כשרונות, מרדכי (בן דוד) ורדיגר פגש בחור צעיר בשם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום ויחד הוציאו את האלבום 'נשמה'. האלבום נשמה היה כבר עם השפעות מודרניות של אותה התקופה, אם זה הרולינג סטונ'ס, אבבא, סטיבי וונדר וכו' ששילבו רוק אנד רול מודרני ונגיעות סינטי עם עיבודים גרנדיוזיים לעיתים של תזמורות ביג בנד.
משום מה – ואין לי הסבר מניח את הדעת – גם למוזיקה הזאת קראו מוזיקה חסידית.
אבל הקהל החסידי שהיה רגיל לשמוע למנעד של ר' יו"ט עהרליך ועד ר' שלמה קרליבך צרם מאד הצלילים הללו. ואכן, בשנים הללו המוזיקה הזו כמעט ולא הצליחה לחדור לתוך המחנה החרדי. לפתע, בסוף שנות השבעים מתחיל לצאת בטפטוף קלטות עם הכותרת "פנימי" של חסידות בעלזא ושם צץ סולן טנור לירי בשם ירמי' דאמן עם קול פעמונים מרגש אבל המוזיקה הייתה מאד עדכנית. למעבד קראו כמובן מונה רוזנבלום…
מיותר לציין שברגע שהשירה חסידית אותנטית עם היגוי הצירי בהבהרה גליצאית כמו בשטייטל האלבומים נכנסו לבתים הכי חסידיים. וברגע שהמוזיקה הזו נכנסת אז כל זמר שעושה משהו דומה – ואפילו אם זה טיפה נועז יותר – אלבומו המוזיקאלי נכנסת לכמעט כל בית חסידי. בהמשך גם נדבורנא פיטסבורג ועוד יפיקו אלבומים עם מונה שימשיך את המוזיקה העדכנית… הדור השני של המעבדים המוזיקליים כדוגמת משה לאופר רואה שזה מה שהציבור צורך אז הוא הולך על השטנאץ הזה ולאט לאט הציבור מתרגל לסגנון העדכני שנקרא כמובן? חסידי!.
עם הזמן מרדכי בן דוד ומונה שהם כצמד מובילי הקטר עושים קפיצת מדרגה נוספת ואז בתחילת שנות התשעים מפיקים את האלבום 'משיח'… זה כבר גדם לאנשים קצת לחשוב פעמיים האם להכניס אלבומים שנקראים 'חסידיים' הביתה. ואז קם יוסף משה כהנא ומוציא אלבום עם חרוזי שבת על לחנים חסידיים אותנטיים ששרים שם האחים ניילינדר עם עיבוד פשטני, האלבום נמכר לא רע, אבל הפידבקים שכהנא מקבל זה שחייבים עיבודים ברמה. אז הוא מוציא את לחיים אידן ולחיים ברידער שכובש כל בית חסידי בישראל, ואת העיבודים מי עושה כמובן? מונה רוזנבלום.
שם באמת מדובר בעיבודים חדשניים אפי' לעומת משיח, כי בכל זאת עברו מספר שנים מאז .. מה שבעצם אומר ששוב המוזיקה החסידית הרגילה והאותנטית מיישרת קו. במקביל בסוף שנות התשעים פורחת התעשייה 'האותנטית' זמרים כאייזיק האניג מוכרים אלבומים 'אותנטיים' (מיותר לציין שהאותנטי הכל יחסי…)
במאמר המוסגר, אכן ישנם כאלה שאינם רוכשים את האלבומים של מ.ב.ד. ופריד , אבל בעיקר מהסיבה שהם מופיעים בהופעות מעורבות (בכל אופן כך היה כתוב על מודעת
המחאה…) ולא בגלל המוזיקה והשירה העדכנית.
משום מקום באמצע שנות התשעים מתחיל מהפך… זמר בארה"ב בשם מיכאל שניצלער מביא חידוש לעולם, שזה בעצם רק שדרוג של הרעיון הבעלזאי מסוף שנות השבעים…
היימישער יונגערמאן עם השמוינה בגדים שר את כל השירים הכי עדכניים של מרדכי בן דוד ולעיתים גם משדות זרים, אבל וכאן האבל גדול… בסגנון גאליציאני /הונגרי אותנטי דבר שקונה שביתה בלבבות ומהר נתפס גם בארץ ישראל.
בתחילת שנות האלפיים בארץ ישראל מגיע אברכצ'יק צעיר עולה חדש מארה"ב, בנש"ק בשם מאיר אדלר עם משהו חדשני, לא רק השירה תהיה הכי עדכנית אבל בהברה חסידית גליצאית/הונגרית אלא אפשר לעשות זאת במקצבים הכי עדכנים, ולאט לאט והרבה בעזרתו של זמר חסיד תולדות מרימים חתונות לגג בדיצבלים של 150+ עם מקצבי טראנס ודיסקו, התופעה נהית כ"כ פופלרית שהדור החדש של הנגנים והזמרים כולם מנסים לחקות את הסגנון והמקור מנגן בחתונות ואירועים של חצרות חסידיים בעיקר בחצר הבית ויז'ניץ כמובן, עד כי למי שעומד מחוץ לאולם חושב כי נקלע לזירת מועדונים ולא לאירוע עם אלפי אברכים חסידיים על טריבונות ובראשם רבי מקפצים לצלילי הדיסקו.
ואז מגיע ליפא.
ליפא שהוא באמת כשרון ענק של כתיבה והלחנה רואה כי טוב, כי זה מה שנקרא חסידי היימיש… והולך צעד קדימה עם האלבום 'לטובה' ואז האחרים מיישרים איתו קו, והוא מתקדם הלאה… במוזיקה החסידית הנקראת "אותנטית" מבינים שיש בעיה והרבה מדירים את עצמם מלרכוש את האלבומים של ליפא ודומיו (מי אמר אייפון ודומיו?!?…) ממשיכים בקו שלהם שזה העדכני ביותר עד שנות ה2000. אבל בחתונות הסיפור אחר לגמרי, בחתונות ממשיכים להתעדכן והקלידנים עוברים מסולטון לטיירוס וממשיכים להרקיד את חצרות החסידים במקצבים פסיכידאליים עד כלות.
וכולם נהנים מזה.
ואז בתאריך כא סיוון תשעה ליפא מוציא את הסינגל והקליפ "חיים טובים". ועכשיו עם היד על הלב, האמנם ליפא אשם בכל ההתדרדרות או שהוא בסך הכל הציב לנו מראה מאד ברורה כיצד נראים החתונות, שמחות בית השואבה ושאר האירועים בחצרות הקודש ובחתונות שלנו???!??!"
וזה מה שענה ליפא שלמלצר.
/wp-content/uploads/2015/06/AUD-20150609-WA0006.mp3 [1]