"הים התיכון הוא בעל פוטנציאל לצונאמי מיד לאחר האוקיאנוס השקט"

    שלמה בן יוסף | צילום: אילוסטרציה 2 Comment on "הים התיכון הוא בעל פוטנציאל לצונאמי מיד לאחר האוקיאנוס השקט"
    8:15
    19.03.24
    מהדורת הבוקר No Comments on בצלאל קאהן: "המדינה הפרה את התחייבותה; היינו למשיסה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    רעידות אדמה לא הורגות, אלא בניינים הורגים, ולפיכך אנו צפויים לנזקים גדולים בבניינים ישנים יותר, וכאלה שלא תוכננו ובוצעו לפי תקן עמידות לרעידות אדמה.

    המחלקה להנדסאי בניין של המכללה הטכנולוגית 'הנדסאים באריאל', הפועלת בקמפוס האוניברסיטה, קיימה השבוע יום עיון לנושא עמידות בפני רעידות אדמה. בכנס זה, הרצה ד"ר מתי אדן, חוקר ומרצה בכיר במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, והציג את המוקדים הפעילים בישראל, את העבר בנושא, והציג מערך החילוץ וההצלה ממבנים מסוכנים.

    "רעידות המשנה המופיעות לאחר רעידת האדמה הראשונה מסוכנות אף יותר מהראשונה", מסביר אינג' שמואל ליברמן , ראש המחלקה להנדסאי בניין. "בהתייחס למה שהתרחש השבוע בנפאל, יכולת הספיגה של מבנים לרעש אדמה נוסף, לאחר שכבר ספגו רעידת אדמה, נמוכה בהרבה. לפיכך חשוב מאוד לבצע סקר ראשוני לגבי מצב המבנה מיד לאחר הרעידה ולקבל החלטה האם הבניין ראוי לשימוש, או להריסה."

    לאור האירועים המתרחשים בעולם וכתוצאה ממה שצופים המומחים בישראל, חשוב שהדור הבא של הנדסאים בתחום הנדסת הבניין ייחשף להתפתחויות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, מסבירה ד"ר יוכבד פנחסי מנהלת המכללה הטכנולוגית 'הנדסאים באריאל', "כהנדסאים הם יפעלו כמנהלי אתר ומתכננים ולפיכך נושא אקוטי כרעידת אדמה, מחויב עבור אלו ההולכים לעסוק בתחום הבנייה".

    ד"ר אדן מרצה בכיר במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל הינו מומחה להנדסת רעידות אדמה, חקר כשלים, הערכת נזקים במבנים והנדסת מיגון וחילוץ. הוא פיתח את התורה הלאומית להערכת מבנים לאחר רעידות אדמה, ועד היום משמש כאיש מילואים ויועץ של ענף הנדסה בפיקוד העורף.

    במהלך יום העיון הסביר ד"ר אדן כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בוודאות בישראל, אך אין לנו מידע לגבי המועד, המוקד ועוצמת הרעידה הבאה. ישנן הערכות לגבי ההשפעות של רעידות חזקות, המתבטאות במסגרת להערכות שפותחה על ידי וועדת ההיגוי, ואומצה על ידי הממשלה. מעריכים כי השבר הסורי אפריקאי לאורך עמק הירדן בין צור בצפון לאילת בדרום מסוגל לייצר רעידות בעוצמה מרבית של 7.5. חומרת הרעידה הצפויה, המתארת את היקף הנזקים והנפגעים באזור נתון, משתנה לפי המרחק ממוקד הרעידה, סוג הקרקע ואיכות הבניה. ברור לנו כי רעידה חזקה עלולה לגרום לנזקים גדולים בנפש ובמבנים. יש להבין כי רעידות אדמה לא הורגות, אלא בניינים הורגים, ולפיכך אנו צפויים לנזקים גדולים בבניינים ישנים יותר, וכאלה שלא תוכננו ובוצעו לפי תקן עמידות לרעידות אדמה. צפויים גם נזקים בתשתיות כבישים, חשמל, מים ביוב וכדומה.

    הים התיכון הפרוש לאורכה של מדינת ישראל, מהווה סיכון גבוה בפוטנציאל להתרחשות צונאמי – מיד לאחר האוקיאנוס השקט. הצונאמי בים התיכון עלול להיגרם כתוצאה מגלישת מדף היבשת – מדרון תלול בתחתית הים. בהיסטריה הגיאולוגית של ישראל יש ממצאים למספר רב של אירועי צונאמי שהתרחשו בישראל, כולל הרס הנמל שבנה הורדוס בקיסריה. ישראל נערכת גם לאירוע צונאמי, שעלול לשטוף את החוף וגדות נחלים.

    רעידת האדמה החזקה האחרונה שהתרחשה בישראל (אז פלשתינה) בשנת 1927 הייתה בעוצמה 6.2 וגרמה לכ-300 הרוגים, כ-1,000 בניינים הרוסים בשכם, טבריה, רמלה לוד וירושלים. הרובע היהודי בירושלים נחרב, ובניינים רבים ניזוקו כולל מבנים היסטוריים כמסגד כיפת הסלע וסביבותיה, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, כנסיית הקבר, מנזר יוחנן המטביל על הירדן, בתי מלון ומבני מגורים רבים.

    עקרונות תכנון מבנים לעמידות ברעידת אדמה מפורטים בת"י 413, מאפשרים למבנים לעמוד ברעידות אדמה חזקות תוך הצלת חיי הדיירים, המהווה את המטרה העיקרית בתכנון עמידות המבנה לרעידת אדמה, אך עם התפתחות נזקים משמעותיים גם במבנים המתוכננים היטב. תכנון וביצוע נכון של המבנה הוא בעל חשיבות מרובה, ובמיוחד ההקפדה על פרטי בניין נכונים המאפשרים את עמידות המבנה ולצערנו לא תמיד מקפידים על ביצועם בשטח. בנוסף, ישנם מספר נקודות חולשה במבנה שלרוב מהווים את הגורם המכריע בכשל המבנה, ונציין במיוחד את קומת העמודים הפתוחה הנפוצה בבניינים בישראל המהווה קומה חלשה שעלולה לגרום לכשל המבנה כולו.

    כהכנה לרעידה, יש להתמקד גם בתחום של תכנון נכון של מבנים חדשים והגדלת העמידות של מבנים קיימים, וגם להתכונן לתגובה מהירה, נרחבת ויעילה לאחר הרעידה – שהיא לא פחות חשובה. ההכנות לתגובה לאחר רעידת האדמה מתמקדות הן בתחום חילוץ לכודים והן בתחום סקירה והערכת בטיחות לאכלוס של מאות אלפי המבנים שיפגעו ברעידה חזקה ("מיון מבנים").

    בתחום החילוץ, שהוא באחריות פיקוד העורף, ישנם גדודי חילוץ רבים שהוכשרו לביצוע עבודת חילוץ בהיקף נרחב, ומבצעים אימונים בשגרה לשמירה על כשירות. כל שנה מוכשרים עשרות מהנדסי מיגון וחילוץ חדשים בפקע"ר, המעבים את כוחות החילוץ הקיימים. גם תורת הנדסת החילוץ לא שוקטת על השמרים ומפותחת באופן שוטף. מיושמות טכניקות חילוץ חדשות ומהפכניות, כדוגמת טכניקת המנהור וטריאז' מבני, המאפשרות להגיע ללכוד בזמן ובאמצעים מינימליים ושהוכיחו את עצמן בחילוצים רבים שבוצעו על ידי משלחות פקע"ר לחו"ל. בנוסף על כך, נעשים היום מאמצים להכשרת מתנדבים לביצוע חילוץ קל באמצעים ביתיים של לכודים נראים לעיין, שהוכח כיעיל מאד בהצלת חיים ברעידות חזקות בעולם.

    בתחום מיון המבנים, פותחה התורה, ומבוצעות הכשרות סוקרים הן במסגרת מל"ח במשרד הבינוי וברשויות המקומיות והן בארגונים האחראים למתקנים חיוניים כגון חח"י ומקורות והן במסגרת קורס מהנדסי מיגון וחילוץ בפקע"ר. עד היום הוכשרו כ-1,000 מהנדסים אך נדרשים רבים אחרים כדי להתמודד עם מאות אלפי מבנים פגועים במסגרת זמן קצרה ככל האפשר.



    2 תגובות

    מיין תגובות
    1. 2

      גם בנינים לא הורגים. וכי נחש ממית? החטא ממית! (כמובן שהשתדלות צריך.)