מעבר לאתר המותאם

20 שנה לפטירתו • 10 דברים שרציתם לדעת על פוסק הדור הגרש"ז אוירבאך

דוד גדנקן 2 Comment on 20 שנה לפטירתו • 10 דברים שרציתם לדעת על פוסק הדור הגרש"ז אוירבאך

היום לפני 20 שנה הסתלק מאיתנו אחד מגדולי ישראל, שכינוהו פוסק הדור. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

א. שלמה זלמן נולד בכ"ג תמוז תר"ע (יולי 1910), בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה הרב חיים יהודה לייב אוירבך ולאמו צביה לבית פרוש הירושלמית. אביו כיהן כראש ישיבת המקובלים בירושלים "שער השמים". מצד האבא הייתה זו משפחה חסידית מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה. שמו שלמה זלמן ע"ש אבי אמו הרב שלמה זלמן פרוש.

ב. את לימודיו התורניים החל הילד בתלמוד תורה "עץ חיים" כשמורו העיקרי היה הרב אברהם חיים הקלמן. בהמשך למד בישיבת "עץ חיים" כשהוא ידוע כתלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר שהיה ראש הישיבה.

ג. בחודש אדר תר"צ, נשא לאשה את חיה רבקה לבית רוחמקין. במקביל ללימודיו בישיבת עץ חיים למד בשעות אחה"צ ובערב ב "מדרש בני ציון" שהיה כולל בראשות הרב צבי פסח פרנק. בכולל התמקד בלימוד סדר זרעים ובהלכות של מצוות התלויות בארץ. כבר בגיל צעיר החל לפרסם ספריו שזכו להסכמות של רבותיו וגדולי הדור דאז.

ד. כיוון שרבי שלמה זלמן התעמק בהלכות של מצוות התלויות בארץ, פירסם את חידושיו ההלכתיים בנושא בביטאון המוסד "כרם ציון" ובסדרת ספרים בשם "מעדני ארץ". ספרים אלה דנו בעיקר בנושאי שביעית ותרומות. רבי שלמה זלמן לא פסק מלימודיו התורניים ולמד גם בבית המדרש "אוהל תורה", בשכונת רחביה בראשות הרב שמואל יצחק הילמן.

ה. עבר "שימוש חכמים", הליך שהינו תנאי מאד חשוב לקבלת סמיכות הוראה ולקבלת התואר רב אצל "הגאון מטשיבין", אצל רבי שמשון פולנסקי, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. הכל גמרו עליו את ההלל על היותו פוסק חדשני ומקיף, הבקי גם בחידושי הטכנולוגיה. בחודש אדר תש"ט התמנה כראש ישיבת "קול תורה", בכהונה זאת שימש כ-46 שנים למעשה עד פטירתו.

ו. הרב שלמה זלמן אוירבך קיבל הצעות רבות לשמש בכהונות רבניות ודחה את כולן. הייתה הצעה שיהא הרב הראשי לירושלים וסרב. הרב יצחק אייזיק הרצוג הרב הראשי לישראל פנה לרב שלמה זלמן בבקשה להצטרף כדיין בבית הדין הגדול לעירעורים, לאחר שנועץ בחזון איש,דחה גם הצעה זו. למרות כל סירוביו הרב אוירבך הפך לסמכות תורנית שאין שניה לה ורבים רבים מהארץ ומרחבי תבל פנו אליו לקבל פסיקותיו והוראותיו.

ז. למרות שהרב אוירבך נמנה על הציבור החרדי הוא היה מקובל על הזרמים ביהדות האורתודוכסית. הרקע לכך היה בין השאר קשריו ההדוקים ויחסו לרב אברהם יצחק הכהן קוק. את הרב קוק כינה הרב אירבך מרא דאתרא דארץ ישראל והיה מכנהו "הרב". כה קרוב היה לרב קוק שזה היה הרב שחיתן וערך הקידושין של הרב אוירבך. הרב קוק היה מנותני ההסכמות לספרו הראשון של רבי שלמה זלמן "מאורי האש". למרות היותו לב ליבה של היהדות החרדית, הביע הרב אוירבך דעות ייחודיות בעיקר בנושא חיילי צה"ל. כשנשאל פעם על נסיעה לקברי צדיקים בצפון הארץ בזמן הלימודים השיב הרב לאברך "כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים, אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם".

ח. הרב אוירבך היה פוסק חדשני ומעבר לידענותו האדירה בהלכה, היה בקי ויודע את כל חידושי הטכנולוגיה. ספרו " מאורי אש" עוסק בנושא החשמל בהלכה. את ידענותו התורנית הרבה להעלות על הכתב במאמרים רבים שפירסם. הרב לא השאיר בכתובים, דרשות, שיחות מוסר או דברי הגות שנשא בישיבה אלא בעיקר פסקי הלכה שנתן בכתב ולרבים רבים פסק בשיחות אישיות.

ט. בקיאות רבה הייתה לרב לא רק בנושאים הטכנולוגיים אלא גם בנושאים רפואיים. רבים ראו בו את בר הסמכא ההלכתי בנושא רפואה והלכה. הרב הציב אתגרים ניסויים בפני רופאים וחוקרים כדי לבדוק עקרונות הלכתיים בקביעת רגע המוות ושאר בעיות הלכתיות שהזמן גרמן. ידענותו הטכנולוגית הביאו מדענים לשתף אותו בדילמות של מתקני רפואה בנושא גרמא בשבת.

י. פסיקותיו היו מבוססים על התלמוד מפרשיו ראשונים כאחרונים כאשר בשכלו הזך הוא ידע לשקול את השיקול הערכי והאנושי. הסברא הישרה כמקור מרכזי להכרעת הדין. לא פעם התנה את פסיקתו בהסכמה של פוסקים נוספים. על ספריו התורניים זכה הרב אויירבך בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. הרב שלמה זלמן אויירבך החזיר נשמתו לבוראו בכ' אדר א' תשנ"ה, מאות אלפי שומרי אמונים הלכו אחר מיטתו. מוקירי זכרו הרבים ותלמידיו, פוקדים היום את ציונו שבהר המנוחות בירושלים.



2 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 2

    ראיתי שתוקן ל"הציבור החרדי" במקום "העדה החרדית".

  2. 1

    לגבי הקשרים הקרובים בין מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל לבין מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל (ואביו הגרחי"ל זצוק"ל) ראו החוברת "אור שלמה" מאת עמיחי כנרתי:

    טעות אחת לפחות יש לתקן: כתבתם ל"מרות היותו לב ליבה של העדה החרדית…". "העדה החרדית" היא החלק היותר קיצוני של החרדים והגרש"ז בכל מקרה לא נמנה עליהם.
    לגבי דעותיו לי ידוע שהוא אמר לבעל אחייניתו ורבה של שכונת "עזרת תורה", הגרי"מ שטרן שליט"א, שדעותיו הן כדעותיו של הרב קוק, כך שלפי זה השקפתו לא הייתה ההשקפה החרדית המקובלת והוא היה למעשה בדרכו של הראי"ה לגמרי: חרדי באורחות חייו אך בהשקפה שונה מההשקפה החרדית המקובלת.