המצווה המרכזית של חג הפורים, היא כמובן המשתה והשמחה, הנחגגים ברוב-עם, בתוך המסגרות הישיבתיות, או לחלופין במסגרת הטישים המיוחדים שנערכים בחצרות החסידויות. הרכיב המשמעותי ביותר שאחראי להביא את הציבור הרחב לידי שמחה וריקודים, עד דלא ידע, מלבד היין והאלכוהול, הוא כמובן הליווי המוזיקלי של האירוע. כאשר לא ניתן למצוא בעולם הישיבות הליטאי, ישיבה גדולה או קטנה שלא מתקיים בין כתליה מסיבת פורים עליזה וצוהלת.

אצל האורגניסטים ובעלי התזמורות השונים, כמו גם אצל משכירי אמצעי ההגברה, העומס לקראת פורים מורגש היטב בימים אלו. הן בגלל היקפי השמחות הפרטיות שנערכים בקצב מוגבר במיוחד, בתקופה זו, והן בגלל האירועים השונים, המופקים ע"י מוסדות וארגונים שונים לקראת פורים. אולם, רגעי השיא, הינן כמובן בימי הפורים עצמם, כאשר כל נגן מוזמן סגור כבר חודשים רבים לפני פורים עם הישיבה ו\או החסידות בה הוא אמור לנגן. על פי רוב, לכל ישיבה או חסידות יש את התזמורת הקבועה שלה, משנים עברו.

רוב האורגניסטים מבצעים על פי רוב בכל פורים בין 4 ל-5 אירועים, כאשר ארבעת אירועים נערכים בשני הלילות של פורים ובשני ימי הפורים בשעות אחה"צ המאוחרות. חלקם מספיקים לבצע אירוע נוסף במהלך הפורים עצמו או במוצאי שושן פורים אולם, השנה עקב סמיכות שושן פורים לשבת, כמובן שכמות האירועים המקסימלית המתאפשרת לכל אורגניסט, מצטמצמת משמעותית. אך השנה לא רק כמות האירועים עצמה היא בעייתית, אלא אף האירועים המתקיימים ביום שושן פורים, בירושלים עצמה, כאשר השעה המקובלת לסיום האירועים, יכולה לנוע סביב השעה 15:00 אחה"צ, וכאשר לאחר סיום האירוע, עדיין נדרש פירוק הציוד, ופעמים רבות אף נסיעה מחוץ לעיר, נקל לשער את הבעייתיות שמארגני האירוע מטילים עליהם בכך.

בשיחות שקיימנו עם בעלי מקצוע בתחום, מתבהרת באופן ברור, העדפתם לסיום מוקדם יותר של האירועים בערב שבת. כך שהם יוכלו לצאת ולהגיע מבעוד מועד למחוז חפצם ולהיערך לשבת כראוי. חלקם אף נערכים ומתארגנים מלכתחילה, לעשות את השבת הסמוכה בירושלים עצמה, כשבכך הם מצליחים להימנע מפלונטר. אם אתם גרים באזור חרדי, או שאתם מהחוגגים עד השעה 03:00, או שאתם מאזינים למוזיקת רקע, מאחת הישיבות הסמוכות. והשלמתם עם המציאות הזו, כחלק מחוויות הפורים.

במרבית הישיבות מסתפקים באורגניסט וזמר מלווה בלבד, לעתים במקומות מבוססים יותר מורחבת התזמורת ונעזרים בליווי של גיטרות וכלים נוספים. כמות האירועים הרבה, המתרחשת בפרק זמן קצר, במקביל. גורמת לאנשי המקצוע בתחום, להימתח ככל יכולתם. אם זה באספקת ציוד תקין, תמיכה בציוד חלופי במקרים של תקלות מזדמנות.

בשיחה שקיימנו עם האורגניסט, קובי וינר, הוא מבהיר, כי ברשותו נמצאת מערכת הגברה פרטית, מגובה במערכת רזרבית נוספת, כאשר בד"כ יתר האורגניסטים ששוכרים מערכות הגברה, מסתמכים על המשכירים, שיצליחו לספק עבורם ציוד חלופי בזמן אמת. לא הייתם רוצים להיות בסיטואציה הזו, או שזה יקרה אצלכם בישיבה (ש.ו.) מובן, שהתעריף בפורים גבוה מבכל ימות השנה והוא מגיע בערך לכפול מהמקובל, תלוי כמובן בהרכב התזמורת ואמצעי ההגברה.

בעוד בכל ימות השנה, קיימת הקפדה נחרצת על הסגנון הישיבתי. בפורים, מעבר לשירים המקובלים, כל שיר קצבי תוסס מקרליבך ועד לשירים חסידיים מובהקים, הכל כלול בשמחת הפורים. ובעוד שבדרך כלל, כל השנה, קיים דגש משמעותי על איכות המוזיקה, בפורים, העיקר זו האווירה – שהמוזיקה תצליח להקפיץ ולהרקיד עד כלות הכוחות, כשהבחורים השתויים והשיכורים מככבים בהחלט, אם כי למנוע נזקים, מציבים המארגנים או בעלי התזמורות, שומרים מטעמם למנוע נזקים לציוד.

מאידך, מייסד אגודת הכלי-זמר, הרב אברהם-לייב בורשטיין, מצביע על כך, שבשנים האחרונות, במקביל להתפתחות עולם הכלי-זמר, הולך ומתעצם הביקוש דווקא למוזיקה הכליזמרית, אפילו באירועי הפורים, והתופעה מתרחבת גם אל מחוץ לעולם החרדי. כאשר לטעמו הניגון הכליזמרי הוא הניגון היהודי האותנטי, שמהווה משקל נגד למוזיקת הדאנס המגיעה מהגויים ברחבי העולם. כאשר בפורים זה הוא צפוי להשתתף באירועים בתל אביב ומיד לאחר מכן הוא ממריא היישר לאירוע במוסקבה.

עוד הוא מוסיף, כי לאחר שמשיח יגיע, הרי האיסורים מדרבנן, צפויים להתבטל. ובכך, יתאפשר לנגן בסעודות שבת וחג, בכלי שיר. רק הכלים הבנויים על פעילות חשמלית, ומכילים מקצבים שונים, אותם לא יוכלו להפעיל בשבת. יהי"ר שנזכה במהרה.