- רדיו קול חי - -

פייגלין עוזב את הליכוד • הנאום המלא

ח"כ משה פייגלין הודיע אתמול בכינוס של 'מנהיגות יהודית' על פרישה מהליכוד ורצון להקים מסגרת פוליטית נוספת שספק אם תתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה-20.

הנאום המלא
חברים וחברות יקרים.

לפני כל דבר אחר, אני מבקש להודות לכם מעומק ליבי, לכם, ולאלו שלא הצליחו להגיע הנה בלילה הסוער הזה, להודות לכל רבבות הפעילים והתומכים המלווים אותי במשך השנים.

אתם, במסע הארוך, שהחל לפני עשרים שנה בהקמת תנועת 'זו-ארצנו', המשך בתנועת 'מנהיגות יהודית', ההתפקדות לליכוד ואתגר ההנהגה – שיניתם את פני החברה הישראלית והפוליטיקה. לא ניתן בכלל לדמיין את מדינת ישראל של היום בלעדיכם. אתם שיניתם את פני מפלגת השלטון ובתהליך דיאלקטי, תגובת המשקל של ממסד הסרוגים, הבאתם למהפכה גדולה גם במפלגת הציונות הדתית.

אתם אחראים גם למראה הליכוד היום וגם לתופעת הבית היהודי. "הכול בגללכם".

אבל כל ההישגים החשובים הללו הם רק אבני דרך – האתגר וההישג החשוב ביותר עודנו לפנינו
עלינו לזכור כל העת, שגם כששינינו פה, הרחבנו שם – עשינו דברים גדולים – עובדה אחת נותרה בעינה.

רק כאן, באולם הזה, נמצאים אנשים פוליטיים, שיש להם בתודעה, את המפתחות להתמודדות עם האתגרים מולם ניצבת כיום מדינת ישראל.

אין שום מנהיג בישראל – מלבד האנשים פה – שיודע ומסוגל להפוך את מדינת ישראל למדינת חירות יהודית אמתית,
מדינת חירות שאינה הופכת למדינת כל אזרחיה וזועביה.

אין שום מנהיג בישראל – מלבד האנשים פה – שיודע ומסוגל להתמודד
עם אבן בטיבה,
עם סכין בירושלים,
עם טיל מעזה
ועם גרעין באיראן.

אין שום מנהיג בישראל – מלבד אנשי החירות פה – שיודע ומסוגל להוזיל את מחירי הדיור והמזון.
אין שום מנהיג פוליטי בישראל – מלבד האנשים פה – שלא נאכל בתוככי תעשיית השלום שנבנתה כאן, השתעבד לתודעת אוסלו ושפתה .
אין שום מנהיג שמדבר על :
מדינה אחת, לעם אחד, בארץ אחת.

אין שום מנהיג בישראל – מלבד האנשים פה – מנהיג דמוקרטי באמת, שיודע ומסוגל לבנות כאן חירות אמתית – אישית ומדינית –
חירות שבאה מתוך היהדות ולא במקומה,
מתוך הזהות ולא ממחיקתה,
חירות שבאה מתוך הבנה עמוקה כי כולנו בניו של אבינו מלכנו, עבדים לבורא עולם לבדו.
איננו עבדים לעבדים,
איננו עבדים למדינות.

העובר הזה המחזיק במפתחות העתיד של מדינת ישראל, נולד מתוך מאבקה של 'זו ארצנו נגד הסכמי אוסלו.
הוא התפתח רעיונית בתנועת 'מנהיגות יהודית' –
וכמו עם ישראל שצמח בכור ההיתוך של מצרים, העובר שלנו, צמח פוליטית , ברחם הליכודית.
פעמים רבות חשבתי שהגיע הזמן לצאת אל אויר העולם ולהיוולד, אמנם קיוויתי שהליכוד יוכל להביא אותנו הישר לראשות הממשלה, אך אט אט הבנתי שכנראה שאינו מסוגל.

ככול יצירת חיים חדשה, נדרשת פה לידה חדשה, תקופה של התבגרות עצמאית וממנה בע"ה בקרוב – מנהיגות אמונית, מנהיגות של חירות לעם ישראל.

רבים כועסים על הליכוד ועל ראש הממשלה נתניהו.
אני יודע שקשה לכם לעכל זאת, אבל אין בי שום כעס.
להיפך – אני אוהב מאוד את החברים שמצאתי בליכוד – ויש לי לא מעט סימפטיה לנתניהו ומשפחתו.
(יש גם דברים שאני לוקח איתי מהליכוד, דברים כמו – 'כפרה', 'מותק', 'נשמה',)
אני גם לא כועס על ראש הממשלה נתניהו.
נכון – הוא שוב שינה את הכללים לאחר התחלת המשחק,
נכון – הוא אחרון הדמוקרטים,
נכון – הוא עשה לי סיכול ממוקד שחבל על הזמן,
נכון – הוא גם הוציא את המשקיפים ולך תדע מה קרה שם באמת…
אבל תאמינו או לא – אני באמת לא כועס על נתניהו.

בואו נחזור קצת אל ההיסטוריה של הקבוצה המיוחדת הזו.
הכול החל בהסכמי אוסלו. אתם ידעתם בדיוק לאן יוביל החיבוק של נתניהו עם ערפאת שהפך את כולנו – מימין ומשמאל כאחד – לגזלנים בארצנו, ונתן ביד אויבנו את הנשק החשוב מכל – את הצדק.
'זו ארצנו' ואחרים היתה היחידה שיצאה במאבק נחוש נגד האסון הזה ואגב כך לימדה את עם ישראל –
מהי חירות האדם, מהם גבולות הציות ושהמדינה שייכת לעם ולא להיפך.

בבחירות 96, נאבקנו עבור בנימין נתניהו וכנגד כל הסיכויים הוא ניצח את שמעון פרס.
אבל מהר מאוד חיבק גם נתניהו את ערפאת ונתן להסכמי אוסלו גם הלגטימיות של המחנה הלאומי.
מדינה שלמה, ימין ושמאל כאחד, החלו לדבר בשפה ובכללים של אוסלו.

גם הימין התרגל, משלמים שם היום מס שפתיים בדמות סיפוח שטחי C בעוד 40 שנה…
התוצאה האיומה לא איחרה לבוא.
פיגועי תופת בכל ערי ישראל,
אוטובוסים מתפוצצים,
טרקטורים דורסים,
טבח בבתי כנסת –
והחמור מכל, אבדן הלגיטימציה לקיום המדינה, שבא בעקבות אבדן הצדק.

הקפאת הבניה ביש"ע הקפיצה את מחירי הדיור, וההוצאה הכוללת לביטחון הפנים והכלת המציאות החדשה הגיע ל טריליון ₪.
ולמרות זאת, עד היום, למרות שכולם מבינים שאוסלו היה אסון נורא – כל מפלגות המחנה הלאומי, מלבד הגרעין ההוא של 'זו ארצנו' – נותרו שבויות בשפה ובקונספציה של אוסלו.

כולם מדברים על:
"עם פלסטיני",
על שתי מדינות,
על שחרור מחבלים,
וויתרו למעשה על הר הבית ולב ירושלים.

כן – גם הליכוד וגם הבית היהודי התנגדו לחוק המחייב הסכמה של 80 ח"כים לניהול משא ומתן על ירושלים. "אנחנו מנהלים משא ומתן כזה" – הודתה ציפי לבני מעל בימת הכנסת.

רק ח"כ אחד בקואליציה הצביעה בעד החוק – אותו ח"כ שבא מקרבכם ולא השתעבד לתודעת אוסלו.
מאף אחד בישראל לא צריך לבקש סליחה – כולם הצטרפו לאוסלו – צריך לבקש רק מכם!
רק אתם נותרתם מחוץ לשעבוד, רק אתם נותרתם בני חורין בכדי להוביל שוב את עמנו אל ייעודו!
לאחר שאימץ הליכוד בראשות נתניהו את ערפאת ואת הסכמי אוסלו, הבנו שהתשובה למשבר אינה מתמצאת בהחלפת ממשלות שמאל בממשלות ימין. נדרשת הנהגה עם יסוד עמוק יותר מהחלוקה השטוחה הזו, לעם ישראל נדרשת מנהיגות אמונית.
מאותו רגע ועד היום אנו מקפידים להישאר מרוכזים כל העת במטרה האחת והיחידה
הנהגה אמונית למדינת ישראל.

התחלנו אז תהליך ארוך של בירור.
כיצד מתנהלת מדינה חירות יהודית מודרנית?
בכלכלה? בחינוך? בביטחון? בבריאות? ביחסי החוץ?
כיצד היא מתייחסת לגר, ליתום – לאלמנה, לזקן.
אלפי מאמרים נכתבו וגם כמה וכמה ספרים.
חיפשנו גם דרכים למימוש הרעיון.

בתחילה, הליכוד ששעבד עצמו לאוסלו, לא עלה כלל על דעתנו. אולם היה בו גרעין חיובי מאוד של לאומיות הפתוחה לכלל ישראל – וחשוב לא פחות,
הליכוד היה מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי, ורק מתוכו, ניתן היה לפתח את תודעת ההנהגה של הציבור האמוני.
היום – אחרי 15 שנים, תודעת ההנהגה קיימת ובועטת – ולעומת זאת, אין יותר מפלגות הנהגה של מחנה כזה או אחר.
בל נשכח – מנדט אחד נוסף שהיה זז מהליכוד ללפיד היה הופך אותו בבחירות האחרונות לראש ממשלה.
מחר יכולים אנו למצוא את כחלון בתפקיד הרם.

הליכוד הפך למפלגה מזדקנת מאוד – הגיל הממוצע של חבריו הוא מעל 60. כשאר המפלגות – הוא מבוסס כולו בצד של הבעיה ואין לו יכולת מנטלית להכיל באמת את השינוי הנדרש ולעבור לצד של הפתרון שנמצא בקרבו.
לכן הוא נלחם בנו כל העת.
עשינו מאמצים גדולים מאוד בכדי להשתלב.
תמיד, אחרי כל התרגילים והגנבות, חייכנו, נותרנו נאמנים – והמשכנו.
אין ולא היו נאמנים מאתנו – לליכוד (אולי חוץ מצחי הנגבי…)
אך כמו אצל אישה מוכה, נאמנות חד צדדית אינה באמת נאמנות אלא תלות.
אנו איננו חשים מוכים ואיננו חשים תלותיים.
אנו בני חורין!

כשנכנסתי לכנסת נדמה היה לרגע, שאולי ניתן בכל זאת להגשים את הרעיון עד סופו – מתוך הליכוד.
עם ישראל החל להיחשף לאלטרנטיבת החירות היהודית על כל היבטיה.
בהתחלה לא הבינו מה לימין הזה, בפאבים של השמאל.
איך זה שפייגלין בלי לוותר על מילמטר מעקרונותיו,
ותוך כדי מאבק עיקש עליהם
יכול לעבוד עםתמר זנדברג,
להיות חבר של דב חנין
וגם של מי מהח"כים הערבים שלמען ביטחונם לא אפרט את שמם.

פתאום הבינו שאנחנו מביאים משנה סדורה, כוללת ורחבה, כזו שמכילה את כולם ונותנת זהות, חירות ומשמעות לכל ישראלי באשר הוא.
זהות חירות ומשמעות.

אבל בשנה האחרונה התחלתי להרגיש שהמערכת בכלל והליכוד בפרט – לומדת להכיל אותי ואת בשורתי ולהמשיך הלאה.
התחלתי להרגיש שאני עלול להפוך – עם כל החזון – לחלק מהבעיה במקום לאלטרנטיבה והפתרון.

חברים וחברות יקרים:
אינני יכול שלא להתייחס לנושא הר הבית.
כל רעיון החירות, המלכת האל במקום האדם – כל ייעודו של עמנו, המקום הפיסי והמטה-פיסי שממנו אנו שואבים את משמעות ותעצומות חיינו – הוא ארמון המלוכה, המקום הקדוש הזה.
אתם יודעים מי באמת הוציא אותי ואת ציפי חוטבלי מהכנסת?
זה לא נתניהו, זה בחור בשם חיג'אזי. שמו אגב – מעיד על המקום ממנו הגיע משפחתו – סעודיה.
חיג'אזי זה – ירה ברב יהודה גליק, ירה בשיבת עם ישראל אל ההר ואל הבית.

מדינה שלמה ובראשה נתניהו – החליטה לברוח מחיג'אזי.
הייתי חייב לנסות ולסמן דרך הפוכה, אך ללא הועיל.
הם ברחו והזמינו עוד הרבה הרבה חיג'אזים
מתוך הארץ ומחוצה לה.
כי אם אין הר, אין בית לא בירושלים ולא בתל אביב.
כולם ברחו למעט שניים שבכל זאת העזו ועלו להר.
עבדכם הנאמן וציפי חוטבלי.

שני חברי כנסת הציבו בפני ההנהגה הישראלית מראה, שאין היא מסוגלת להביט בה
ולכן החליטה – לשבור אותה.

שם – בכדורים ההם שכוונו נגד הקשר שלנו לירושלים ולהר הבית החל תהליך מהיר שהוציא אותנו מהליכוד.
אך כמו מתאגרף שהופל ארצה, אני מבטיח לכם, אינני הולך לשום מקום, הנני קם, וחוזר ועולה לזירה
עולה בכדי לנצח –
אבל אני צריך אתכם איתי!
את הפעילים, את התומכים , את התורמים – ובמיוחד – את הצעירים!
אני פונה לחיילים, לסטודנטים, לזוגות הצעירים –
אני יודע שאתם הראשונים להבין את הבשורה, אתם דור החירות שבמדבר,
אתם יודעים וחשים היטב, שאין בשורה ותקווה אמיתית לעתיד – אצל מי שהתרגל לשעבוד.

צעירים! – בואו איתי!
אבוא אליכם לאוניברסיטאות ולישיבות,
לקיבוצים ולהתנחלויות –
אגיע אליכם במרכז ובפריפריה,
אפגוש אתכם בפאבים ובפארקים.
בואו ונבנה מדינת חירות יהודית לילדנו!
שני דברים עלינו לעשות עכשיו.

לצאת מהליכוד ולהקים תנועה פוליטית שתנגיש את עצמה לבחירת עם ישראל ובע"ה במהרה בימנו תעמוד בקרוב בהנהגתו.
הוצעו לי כמה וכמה הצעות מכמה וכמה כוונים, שלכאורה מבטיחים את מקומי בכנסת הבאה. אני שוקל את כל האפשרויות אך לא מוכן להיות מפלגת רייטינג ואוירה.

אם צריך יהיה לוותר על הכנסת הקרובה כדי לבנות את עצמנו נכון וטוב – אז נוותר.
אנחנו ניקח את הזמן שאנו צריכים, בכדי לבנות את עצמנו בצורה נכונה ומדויקת.
נתייעץ, נבנה את החיבורים הנכונים ואת הכלים הנכונים –
מתבשלים כל מני דברים מעניינים ומטבע הדברים לא את הכל אני יכול לספר כרגע
אך דבר אחד אני מבטיח לכם.

אני כאן בשבילכם ובע"ה יחד,
נקים מנהיגות יהודית ומדינת חירות יהודית
לנו,
לדורות הבאים,
ונתקן עולם – במלכות ש-די
תודה לכולכם.