ישיבת סיעת יהדות התורה המאוחדת בכנסת נפתחה, כשכל שבעת חברי הכנסת ישובים במתח סביב השולחן, לישיבת משא ומתן בין אגודת ישראל לדגל התורה.
כל הצדדים הגיעו עם משקעי העבר – למרות קדנציה רגועה שעברה על כוחותינו – אבל המשקעים ההם, אלה שנוצרו בתשמ"ט, עדיין נותרו מאז האיחוד המחודש של תשנ"ב.
היו"ר, הרב יעקב ליצמן, פתח את הישיבה המשותפת, ישיבת המו"מ על הרכב הרשימה: "אנחנו בסיעה המרכזית, החלטנו הפעם שלא להעניק לסיעה המאוחדת (ויז'ניץ) את המקום המסורתי שלה ברשימה המאוחדת.
את ההלם היה ניתן לראות על פני כל ששת החברי כנסת, האמנם??? מה קרה?? הרי חסידות וויזניץ' הינה חסידות מפוארת אשר מונה כעשרים אלף איש. הייתכן???
אך יותר מכל היה ניתן להבחין בעיניו הנפולות וההמומות של ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס, אשר קרא בקול לא לו, כיצד הינך חושב להתעלם מציבור כה ענק ענק ואיכותי?
חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן השיב לו בפנים חתומות, אם לא תדעו ליישר קו עם הנהגת הסיעה המרכזית, לא נוכל להעניק לכם מקום ברשימה המשותפת.
פניו הנפולות של ח"כ מנחם אליעזר מוזס, הסגירו זעם אדיר: "מדוע לא מתייחסים לעשרים אלף איש הנאמנים למורם ורבם מרן האדמו"ר מויז'ניץ?", זעק בלהט, כשעיני כולם נפולות, מעמד לא פשוט, לא רגיל. מתוח סביב השולחן.
ליצמן השיב לו: אם לא תיישרו קו עם הנהגת הסיעה המרכזית, לא תקבלו את המקום שלכם.
* * *
כל התיאור הנ"ל הוא כמובן דימיון. החלק הראשון לא נכון, החלק השני לא יהיה. ליצמן לא פסל את ויז'ניץ וסיעת גור לא תכפה על זולתה, בתוך אגודת ישראל, למי לציית ולמי לא.
אבל כל התיאור הזה, שצפוי היה שיקרה ביום מן הימים באגודת ישראל המפולגת לסיעות, קורה דווקא במפלגת האחות, דגל התורה. גרוע מכך, לא רק שזה קורה במציאות, אפילו סביב שולחן אחד לא מסכימים בדגל התורה לשבת עם נציגי סיעת "בני תורה".
לסיעת "בני תורה" מגיע מנדט אחד לפחות ברשימה המשותפת על חשבון דגל התורה, או על חשבון אגודת ישראל, או על חשבון שתי הסיעות גם יחד.
בבחירות המוניציפאליות לפני שנה, הוכחנו לכולם שאנחנו קבוצה גדולה, המונהגת על ידי מרן הגר"ש אויערבך שליט"א. בדיוק כמו שויז'ניץ מונהגת על ידי רבם, ובעלזא, והחסידויות הקטנות המסונפות לסיעת שלומי אמונים. נהרא נהרא ופשטיה. כל סיעה והנהגתה, וכולם יושבים סביב שולחן אחד, כל אחד יודע את מקומו של השני, וכמובן שכל אחד מכבד את זולתו.
אם הנהגת "יהדות התורה" מעוניינת בקאדר המצביעים של "בני תורה" בכל הארץ, הם חייבים לשבת, לשמוע, להשמיע, לנהל דו שיח ומשא ומתן. הבעיה הגדולה היא, שדגל התורה דורשת מאיתנו להצביע לרשימת יהדות התורה המאוחדת שסימנה ג', אבל לא מוכנה לתת שום דבר בתמורה.
אבל בדגל התורה הכל מתנהל אחרת, לצערי הרב. הוכחנו שרק בשלושת הערים הגדולות קיבלנו 17,000 קולות, ובלי לדבר על מאגרי הקולות בערים נוספות, שביחד ניתן להגיע לכדי מנדט שלם – ומזלזלים בנו. חמור מכך, נלחמים בנו, נאבקים בנו, ועוד יותר חמור: דורשים מאיתנו להצביע לג', בלי תמורה, בלי שום דבר.
נכון, מקום ברשימה זה לא הדבר הכי חשוב. נציג אחד מתוך כל הסיעה, הוא קול בודד, אבל הגיע הזמן שעסקני דגל התורה יבינו, שבדיוק כמו שבאגודת ישראל מכבדים זה את זה, מכבדים את ההנהגה התורנית והרוחנית של הסיעות החברות במפלגה, כך גם בדגל התורה צריך לכבד את הנהגתנו.
ומצד שני, כפי שכתבתי לעיל, את המנדט האחד שאנחנו דורשים – למרות שמגיע לנו יותר ממקום אחד ברשימה המשותפת – אנחנו לא דורשים מדגל התורה בדווקא. הפנייה שלנו היא ליהדות התורה המאוחדת. הן לדגל התורה והן לאגודת ישראל: תנו לנו מקום כיאה וכראוי לגודלנו בציבור החרדי. אל תפנו עורף לקבוצה גדולה של ציבור בני תורה שמבקש דבר אחד: ללכת לאורם של גדולי ישראל ולציית למורינו ורבינו מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבך שליט"א. כי האפשרות האחרת היא, שביום הבחירות פשוט נשב בבית. ואם מישהו יצטרך לבוא בטענות אחרי הכישלון, זה רק לעצמו.
נקווה שהשלום והשלווה ישובו למחננו, ושהמגמה של החרמת עדה קדושה – תיפסק מיד. אחרת, לא תהיה לנו ברירה אלא פשוט לשבת בבית ביום בו יצעדו אנשים לקלפי לבחור את 120 חברי הכנסת.