שנת תש"נ, תחילת שנות התשעים. אלה היו ימי ערוצי הקודש, או יותר נכון, ימי פריחת ערוצי הקודש.

ערוץ 2000, קול הנשמה, רדיו עשר, קול האמת, כל האמת, מכל הלב, קול שמחה, ועוד שורה ארוכה מאד של תחנות רדיו תורניות, הפיצו תורה ויהדות, לצד מוסיקה ותוכניות לילדים, בכל רחבי הארץ.

כולם למדו מתחנת האם הותיקה, ערוץ 7, שאם רוצים, אין זו אגדה. אולפן קטן, ציוד טכני בסיסי, משדרים על ימין ועל שמאל מדרום ועד צפון – והופ, אנחנו בשידור.

כל תחנה איפיינה לעצמה יחודייות ונישה מסויימים, וקהל המאזינים הלך וגדל, עד כי סקרים שונים שנעשו גילו כי לתחנות התורניות, ערוצי הקודש, או בלשונם של אנשי משרד התקשורת – התחנות הפיראטיות – יש האזנה גבוהה ביותר.

לא ניתן להימנע מלומר כי היו מי שחששו מהתקרבותם של רבבות ואלפים לבורא עולם, בזכות שידורי התחנות התורניות, ומהר מאד נמצאה העילה למאבק חסר פשרות מצד המדינה בערוצי הקודש: הפרעה לתדרי הקשר שבין המטוסים למגדל הפיקוח בנתב"ג.

פשיטות אלו על ערוצי הקודש נמשכו, ללא הצלחה מרובה, ובמקביל, החלה המדינה לחשוב על מתן אלטרנטיבה לציבור הדתי והחרדי בשידורי הרדיו. לאחר חודשים ארוכים של חקיקת חוק הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, אושר החוק בכנסת, ולפיו, יוקמו תחנות אזוריות, חלקן למגזרים מסויימים ואחרות לפי איפיונים אחרים.

בשנת תשנ"ה פורסמו מכרזים למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורים ברחבי הארץ, אחת מהן יועדה עבור הציבור הדתי והחרדי במרכז הארץ.

יושב ראש מפעל הפיס דאז, גדעון גדות, יזם קבוצת משקיעים להתמודדות על מכרז הרדיו הדתי. על הקבוצה נמנו אנשי העסקים יוסף גרינפלד, ליפא מאיר, יצחק שיינפלד ומיקי דורסמן, שבהמשך מכר את חלקו לאיש העסקים נחום לנגנטל.

חמישה אנשי תקשורת מוכרים נבחרו להוביל את הכנת מסמכי המכרז, הכנת לוח השידורים והקמת המערך הטכני של הקבוצה. החמישה – הרב ישראל אייכלר, אורי אורבך, שאול מייזליש, מנחם מיכלסון ואיש התקשורת הוותיק נחום עדו, נפגשו במשרדו של גדות במשך תקופה ארוכה, מדי שבוע, לפגישות ארוכות, כדי להכין את התשתית המקצועית לקראת ההתמודדות במכרז. את השם "קול חי" הגה איש התקשורת הוותיק מנחם מיכלסון.

המכרז יצא לדרך, וקבוצת רדיו קול חי זכתה בו.

הפרק הראשון – ימי ההקמה חלק 1

הפרק הראשון – ימי ההקמה חלק 2

כמנהלה הראשון של התחנה מונה שאול מייזליש ונחום עידו מונה למנהל התוכניות הראשון והחמישייה הפותחת, אלה שהכינו את התשתית המקצועית של התחנה, הפכו לפני המוכרות של קול חי, הן בפרסומים והן בשידורים.

בחודש חשון תשנ"ז החלו שידורי הניסיון של קול חי בתדר תשעים ושלש אף אם, ובאותו חודש אף נערך טקס ההשקה של שידורי התחנה באולם עינב בתל אביב.

כעבור שבועות אחדים החלו שידורי תחנת קול חי, ובמשך שש שנים הופצו השידורים באזור המרכז בלבד, בתדר תשעים ושלש אף אם, עד שבשנת תשס"ב, התקבלה החלטה במועצת הרשות השנייה, לתת מענה בשידורי הרדיו גם לציבור החרדי והדתי בירושלים והסביבה. מכרז נוסף יצא לדרך, ובסיומו זכתה קבוצת רדיו קול חי באזור הזיכיון בירושלים, וכך התרחבו שידוריה לאזורים נרחבים יותר, מחדרה שבצפון ועד באר שבע שבדרום, וכמובן אזור המרכז וירושלים רבתי

שידורי התחנה בימיה הראשונים, אופיינו בתוכניות מוסיקליות רבות, מעט אקטואליה, ושיעורי תורה, במטרה לתת מענה למאזינים שומרי המצוות, שבעקבות סגירת ערוצי הקודש, החלו להיוותר לאט לאט ללא תחנות רדיו.

לפני שש שנים פרסמה הרשות השנייה מכרזים לתחנות רדיו נוספות המיועדות לקהל הדתי, ולתחנת הרדיו המובילה, קול חי, הצטרפו שתי האחיות הצעירות – קול ברמה לציבור התורני ספרדי וגלי ישראל ביהודה ושומרון.

חי שנים אחרי, ממצבת עצמה תחנת הרדיו קול חי כתחנה המובילה סדר יום תקשורתי במגזר, כתחנה אהובה על המאזינים, והכי חשוב, נאחל לעצמנו ולמאזיננו, מזל טוב, עד מאה ועשרים.