בכניסה למושב ארבל מתחת לשלט המברך את הבאים תלויה רשימה של עסקים ומוסדות בישוב. לצד שלטי הכוונה לבית הכנסת ולמזכירות, תמצאו שם צימרים, בתי הארחה, בתי קיט ומילים נרדפות נוספות שמתארות את מקור הפרנסה של משפחות רבות בישוב.

בשנות ה-60 וה-70 כ-40 משפחות במושב התפרנסו מחליבה, ואילו היום נותרו בארבל 2 רפתות פעילות בלבד. היתר נסגרו במרוצת השנים, בדרך כלל כשאב המשפחה פרש או נפטר וצאצאיו לא מצאו פרנסה בעבודת החליבה. למזלם של התושבים, נוף הכנרת הנשקף ממצוק הארבל הסמוך מהווה מקור משיכה לתיירים ומאפשר להם לשמר במידת מה את אורח החיים הכפרי.

כמו בארבל, גם במושב אחיסמך, הסמיכות לרמלה ונתב"ג מאפשרת לתושבים ליהנות מיתרונות נדל"ניים. משקים חקלאיים שנסגרו הפכו למחסנים ואת הטרקטורים החורשים בשדות החליפו משאיות עמוסות למכביר, המשתרכות בפקק ארוך בשער המושב.

ביקרתי בארבל ואחסימך ביולי השנה במסגרת תחקיר לכתבה שבדקה את הרפורמה במשק החלב, המכונה "מתווה לוקר", שנחתם בשלהי אפריל השנה. לפי הצהרות האוצר הרפורמה נועדה להוריד את מחיר מוצרי החלב לצרכן. בפועל מחיר החלב שמוכרות הרפתות למחלבות ירד בכ-13 אגורות, 118 מתוך כ-800 רפתות משפחתיות נסגרו בעקבות המתווה והמחיר לצרכנים נותר כשהיה.

המטרה: רפתות גדולות, מחיר קטן
שמו של הראל לוקר, מנכ"ל משרד רה"מ, משמש כותרת לוועדות שונות ומשונות, כדי לא להתבלבל מוטב לכנות את ההסכם שגובש באפריל, "הרפורמה לתכנון משק החלב".

ההסכם נולד כפשרה בין משרד האוצר, המושבים שבהם הרפתות המשפחתיות הקטנות, והקיבוצים שלהם רפתות ענקיות.

ייצור החלב בישראל מתוכנן ומפוקח, לכל רפת מכסת ליטרים ידועה מראש שעליה לייצר מידי שנה. גם התמורה ידועה מראש- זהו מחיר המטרה של ליטר חלב, המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים.

את מחיר המטרה מחשבים באמצעות נוסחה המשקללת את עלויות היצור של הרפתנים- מחיר המזון לפרות, תפעול הרפת וכדומה. כיום המחיר הוא 2.188 ₪.

בבסיס הרפורמה ההנחה כי עלויות היצור של הרפתות הקטנות גבוהות מאשר העלויות של הרפתות הגדולות, ולכן הן מטות למעלה את מחיר המטרה לחלב. במילים אחרות, טענו באוצר כי אם רפתות קטנות ייסגרו או יגדלו, הנתונים שמציבים בנוסחה יפחתו ויאפשרו למחיר המטרה לרדת.

לכן, החליטו באוצר כי רפת הרוצה להישאר במשחק חייבת לייצר בשנה לפחות 700,000 ליטרים. רפתות קטנות יותר יכולות למכור את מכסת הליטרים שלהם ולפרוש או לגדול.

אבל בכך לא הסתפקו וקבעו כי נוסף לירידה הצפויה במחיר המטרה בעקבות התייעלות הרפתות, יופחת המחיר בכמה שלבים עד יולי 2016, אז יתייצב על 6.8 אגורות פחות מאשר במועד השקת הרפורמה. לרפתן הממוצע נותרים כיום בכיס כ-30-20 אגורות מכל ליטר שמכר. כך שהורדת מחיר המטרה צפויה לשחוק את שכרם בכ-30%.

רפת קטנה לא יכולה לשאת את עול הרפורמה
שמעון גולדבוים סגר את הרפת שהייתה לו במושב ארבל משום שהבין כי ההשקעה הנדרשת בעקבות הרפורמה לא תאפשר לו להתקיים. "הייתי צריך לקנות עוד 30 פרות ולהגדיל את הסככות, בהשקעה של כחצי מליון שקלים", הסביר. עוד הוא סיפר כי החזר ההלוואה הצפוי היה כ-11 אלף שקלים בחודש, ואילו מהרפת הצליח למשוך שכר חודשי של כעשרת אלפים נטו. רווחים לא היו, כך שלא היה לו שום סיכוי לגדול בהתאם למתווה.

משיקולים דומים בחר גם אלי דלה ממושב ירחיב, ליד כפר סבא, לסגור את הרפת שלו. דווקא היו לו תוכניות מרחיקות לכת, הוא השקיע מיליונים ברפת רובוטית שנחנכה באירוע בו גזר את הסרט שר החקלאות דאז, שלום שמחון. את ההלוואה שלקח אז הוא מחזיר היום מהכנסותיו ממכירת עגלים שעוד נותרו לו מהרפת שנסגרה, שכר הוא מגרד בקושי.

מאכיל את אחרוני העגלים

האם הרפורמה במשק החלב תרמה לעסקת מכירת תנובה?
קבוצת גרנות מאגדת מפעלים של כ-40 קיבוצים, זוהי גם התשלובת החקלאית הגדולה בישראל. בבעלותה חברת אמבר המייצרת תערובת מזון לפרות חולבות. כמו כן, היא מחזיקה 24 רפתות בהן כ-9000 פרות המייצרות כ-100 מליון ליטר חלב שנה. יש לה גם 7% ממניות תנובה, המחלבה הגדולה בישראל האחראית על אספקה של כ-70% מהחלב.

דילול הרפתות הקטנות הוא אינטרס של תאגיד כגרנות. כמות החלב המיוצרת בארץ לא משתנה, כאשר רפת קטנה נסגרת מכסות הייצור שלה עוברות או נרכשות על ידי רפת אחרת, השואפת לגדול. בשלב זה מכסות החלב נרכשו על ידי רפתות משפחתיות במושבים, אך מחיר המטרה לחלב עוד לא הגיע ליעדו הסופי והוא עוד צפוי לרדת. רפתות גדולות יותר יסגרו, ומכסות החלב שלהן ימכרו לרפתות הענק כמו אלה שמחזיקה גרנות.

זו הסיבה שהקיבוצים, וגרנות בראשם דחפו לחתימה על המתווה.

יתכן כי לגרנות היה אינטרס נוסף.

באותם ימים המו"מ למכירת תנובה לברייטפוד הסינית היה בעיצומו. לפי הערכות כל ירידה של אגורה במחיר שהרפתות מוכרות את החלב לתנובה, חוסך לה כ-7 מליון שקלים. הפחתה של כ-6 אגורות עד יולי 2016 שווה לתנובה 40 מליון שקלים. בשנה. לא סכום גבוה, ביחס לשווייה של תנובה, כ-8.4 מיליארד שקלים, כך אומרים לי. ובכל זאת, ההסכם למכירת תנובה נחתם במאי- בדיוק חודש מהשקת תוכנית הרפורמה במשק החלב, ואחרי משא ומתן שערך כ-8 חודשים.

למי ששכח נזכיר כי במשך כ-20 שנה ועד פברואר השנה עמד בראש גרנות איציק באדר, שהוא גם בן דודו של מאיר שמיר. למאיר חברה בשם "מבטח שמיר" שלה 20.7% ממניות תנובה.

3 המחלבות שומרות לעצמן את הירידה במחיר החלב
ברבעון האחרון של השנה מחירי התירס והחיטה, המשמשים לייצור תערובת המזון לפרות החולבות, ירדו. כתוצאה מכך מחיר המטרה של החלב ירד בעוד 10 אגורות, נוסף ל-3.4 האגורות שנחתכו ממנו במסגרת הרפורמה במשק החלב. המחלבות, ותנובה בראשן, משלמות 13 אגורות פחות על החלב שהן קונות. את ההפרש הזה הן מעדיפות לשמור בכיסן ולא להוזיל את מחיר המילקי.

באוצר רצים מרפורמה לרפורמה, לאט-לאט החקלאות הופכת ריכוזית יותר, משקים קטנים נסגרים והיצור עובר לגופים גדולים המשתלטים על המשק הישראלי הקטן. אולי תישאר לנו חקלאות, אבל לא יהיו לנו חקלאים, אמר לי ארנון אושרי, רפתן מכפר ויתקין. ואני חושב שיהיו לנו גם עוד מחסנים וצימרים. ג´יפים, ווילות מפוארות, אבל על המילקי נמשיך לשלם יותר.