הממשלה אישרה יום פה אחד את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. הצוות הבינמשרדי גיבש מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי. היעד המרכזי של המהלך: מלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון והרחבת המקורות העומדים לרשות הממשלה למימוש יעדיה. את הצעת המחליטים הביאו לאישור הממשלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יאיר לפיד, שרת המשפטים, ציפי לבני והשר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' אשר הרפורמה נוגעת לתחומי הפעילות של משרדיהם. בנק ישראל הוא שותף מרכזי במהלך ובישיבת הממשלה השתתפה הנגידה קרנית פלוג.

את הוועדה מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצוות חברים מנהל רשות המיסים, משה אשר, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, פול לנדס, מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, המשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר וראש אגף חקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי. שותפים נוספים להמלצות הוועדה הם המפקח על הבנקים, דודו זקן והממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה וסגן שר האוצר, מיקי לוי.

הדו"ח אושר עם סיומו של הליך נוסף לשמיעת הציבור בו התקבלו התייחסויות לדו"ח הביניים. בעקבות תהליך שמיעת הציבור החליט הצוות להעלות את רף המגבלה הראשוני, שנקבע בדוח הביניים על 7,500 ₪ ולקבוע אותו על 10,000 ₪. זאת על מנת לוודא שהמגבלות והאיסורים יוחלו בצורה הדרגתית ובאופן שיאפשר לציבור זמן הסתגלות נאות למצב החדש ולאפשר לו להיערך בהתאם. במסגרת עבודתה ערכה הועדה שני הליכים שעניינם מתן אפשרות ליחידים ולתאגידים להציג את עמדותיהם בפניה. השלב הראשון התקיים כשלב מקדים לעבודת הוועדה. הטמעת המהלך במשק תלווה בחינוך פיננסי נרחב.

השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כ"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה מעל 20% מהתוצר. משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל הינה אובדן הכנסות בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה. המזומן מקל על העלמות מס, הלבנת הון, ביצוע עבירות שונות ומימון טרור, מפני שהוא אנונימי וקל להסתירו מעין הרשויות, ומפני שקל לבצע באמצעותו פעילות מסחרית ופיננסית. גם צ'קים, בדומה למזומן, הינם הליך בעל פוטנציאל לסיכון של כלכלה שחורה. בישראל ניתן להסב צ'קים ללא הגבלה על הסכום ועל מספר ההסבות וללא תיעוד של המסב ושל הנסב. ההסבה מאפשרת להעביר צ'קים מיד ליד ללא דיווח. צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן מבחינות שונות ובהן האנונימיות, היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק, והנוחות והזמינות למשלם ולמקבל – ובכך הם תומכים בכלכלה השחורה בדיוק כמו מזומן.

כזכור, המלצות הוועדה נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים מוסבים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים.

להלן ההמלצות עיקריות: אבני היסוד של הרפורמה לצמצום השימוש במזומן הינם – הפחתת השימוש במזומן, הפחתת השימוש בצ'קים מוסבים והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים. יודגש כי הרפורמה נועדה להפחית את השימוש במזומן ובצ'קים (בדגש על ריבוי ההסבות), ולא לבטל את השימוש בהם. הצוות ממליץ על מספר צעדים שתכליתם להביא לצמצום השימוש באמצעי תשלום אלו, לרבות קביעת איסור פלילי על ביצוע עסקאות במזומן והגבלת פירעון של שיקים אשר הוסבו יותר מפעם אחת, בסכומים ובתנאים המפורטים בדו"ח הצוות.

1. הגבלת סכום העסקאות בהן ניתן להשתמש במזומן:

· הגבלת סכום עסקה במזומן באופן מיידי ל-10,000 ש"ח ולאחר מכן ל-5000 ש"ח.( כשנה ממועד החקיקה)

· הגבלת סכום העסקה בין צדדים פרטיים לסכומים של עד 15,000 ש"ח;

· לקבוע כי הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק.

בשנת 2012 התבצעו בין עסקים כ-3 מיליון עסקאות בסכומים גבוהים מ-5,000 ש"ח ללא זיהוי של מבצעי העסקה. עסקאות אלו הגיעו לשווי של כ- 273 מיליארד ש"ח.

בעקבות תהליך שמיעת הציבור החליט הצוות להעלות את רף המגבלה הראשוני, שנקבע בדוח הביניים על 7,500 ש"ח ולקבוע אותו על 10,000 ש"ח. זאת על מנת לוודא שהמגבלות והאיסורים יוחלו בצורה הדרגתית ובאופן שיאפשר לציבור זמן הסתגלות נאות למצב החדש ולאפשר לו להיערך בהתאם.

יצויין כי כיום החוק מגביל תשלום במזומן בסכומים העולים על 20,000 בעסקאות שבין עוסקים בלבד. החוק כיום אינו מתייחס לעסקאות בין אנשים פרטיים או לעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים ולפיכך לא חלה מגבלה על תשלום במזומן במקרים אלו.

על מנת לייצר איזון בין מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש לגיטימי במזומן בפעילות יום יומית, לבין הצורך לצמצם את השימוש במזומן כמחולל פשע, עבירות מס, הלבנת הון ומימון טרור, נקבעה הגבלת סכום עסקה במזומן ובצ'קים סחירים ל-10,000 ₪ בטווח המיידי וצמצום ל-5,000 ₪ בהמשך.

ההמלצה תהפוך עסקאות בסכומים של 5,000 ₪ ומעלה לעסקאות מזוהות ותקשה על גורמים עברייניים להסתיר את מקורות הכספים. כמו כן, יהיה קשה יותר להלבין הון באופן זה. הוועדה מצאה כי זהו הסכום האפקטיבי ביותר למלחמה בהון השחור.

על אף ההחלטה על הגבלת השימוש במזומן הוחלט להקל עם הציבור בשני מקרים: מתן הקלה בעסקאות בין גורמים פרטיים- מגבלת מזומן של 15,000 ₪ ומתן הקלה בעסקאות ברכבים משומשים – מגבלת מזומן של 50,000 ₪

מחזור המטבע – נתונים עיקריים: התפלגות אמצעי התשלום במשק – 61% – חשבונות עו"ש בתאגידים בנקאיים, 39% – מזומן בידי הציבור. כמות המזומן הגיעה בסוף 2012 לכ-55 מיליארדי ₪. 49 מיליארד ₪ בידי הציבור. היתר – 5 מיליארד ₪ – בידי הבנקים. בשנים האחרונות גדל בסיס המזומן בקצב מואץ – הגידול מעבר לצמיחת המשק והאוכלוסייה מוסבר בעיקר בגידול בעסקאות במזומן.

2. הגבלת השימוש בצ'קים:

· הגבלת האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת, בשלב הראשון עד סכום של 10,000 ₪ ובשלב שני עד 5000 ₪. הוועדה ממליצה לאסור בעתיד על סיחור צ'קים בכל סכום;

· איסור הוצאת/קבלת צ'קים שלא מצוין עליהם שם המוטב ("צ'ק על החלק"/ "צ'ק פתוח");

· הגבלת סכום עסקה המותרת בהמחאה (צ'ק) תיקבע על ידי בנק ישראל ולא תהיה פחותה ממיליון ש"ח. (מדובר בשינוי לעומת דו"ח הביניים שהמליץ להגביל שימוש בצ'קים עד מיליון שקלים).

צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות. בטווח הקצר ניתן יהיה לסחור בצ'קים ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא, לא ניתן יהיה לסחור בצ'קים כלל. הקלה תינתן עבור עוסקים שיוכלו להסב צ'קים על מנת לקבל אשראי בלבד.

איסור הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב – איסור זה בתוספת איסור הסחירות ימנע מצבים בהם צ'קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.

3. קידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים מתקדמים:

· כרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען מזוהה מהווים בעולם תחליף למזומן.

· הוועדה גיבשה מתווה להרחבת השימוש באמצעי תשלום אלו ולהפחתת העמלות הכרוכות בהן.

· הוועדה ממליצה להסמיך בחקיקה את הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע באופן מיידי עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי;

· האצת מעבר המערכת הבנקאית ל"כרטיסים חכמים" והטמעת תקן האבטחה המתקדם EMV;

· קידום ארנק וירטואלי חכם, שיהווה אכסניה לכספים ממקורות שונים ויאפשר להשתמש באמצעי התשלום הקיימים והעתידיים וכן על קידום צ'ק דיגיטלי;

· קידום חוק הסליקה האלקטרונית, שיאפשר קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים וייעל את סליקת הצ'קים;

· הגברת השימוש הממשלתי באמצעי תשלום אלקטרונים במערכות התשלום מול הציבור;

· התנעת תהליך של חינוך פיננסי לציבור הרחב.

על מנת לתת מענה לכלל האזרחים, ובכלל זה עבור אזרחים בעלי חשבונות מוגבלים ואזרחים ללא חשבון בנק, החליט הצוות על קידום אמצעי תשלום אלקטרוניים, כגון כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים מזוהים, אשר יהיו זמינים לשימוש עבור כל אזרחי ישראל.

נמצא כי הציבור עובר באופן טבעי לשימוש באמצעים אלקטרונים, ויש צורך ללוות את התהליך על מנת לוודא כי הוא מתבצע בצורה נכונה. בעולם קוראים למגמה Cashless Society. הצוות בחן את הנעשה בתחום זה במדינות אחרות ואת מאפייני המשק הישראלי, ועל בסיס אלה גבש המלצותיו.

באופן טבעי השימוש באמצעים אלקטרונים עולה. המלצות הצוות מסייעות להסדיר את המעבר. כתוצאה מהמעבר לאמצעים אלקטרונים לא תושת עלות נוספת על הצרכנים: הצוות פעל כדי ליצור תמריצים לעידוד המעבר לשימוש באמצעים תשלום אלקטרוניים בעמלות נמוכות, כדי שלא תיווצר עלות נוספת לאזרחים ולעסקים קטנים ביחס לשימוש במזומן. התחליפים שמציעה הוועדה יהיו נגישים לכלל הציבור, לרבות מחוסרי חשבון בנק (באמצעות שימוש בבנק הדואר) ומקבלי קצבאות קיום מהמדינה.

רשות המסים תהיה רגולטור בכל הנובע להגבלת השימוש במזומן.

לצמצום השימוש במזומן ניתן לייחס יתרונות רבים:

1. מיצוי פוטנציאל גביית המס אשר יוביל להרחבת בסיס המס בהתאם ולהגדלת המקורות שבידי הממשלה למתן שירותים.

2. צמצום היתרון התחרותי של עסקים מעלימי המס על פני עסקים שומרי חוק וקידום מערכת מיסוי צודקת ושוויונית יותר בפני החוק.

3. העמקת גביית מס אמת ממגוון רחב של עסקים ובעלי מקצוע.

4. צמצום האפשרויות לשימוש בתוצרי פשיעה, תוך פגיעה בתמריץ הכלכלי.

5. מעבר לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.

6. הפחתת התופעות של פשיעה חמורה והלבנת הון.

העקרונות המנחים לעבודת הוועדה:
אחת מנקודות המוצא של הוועדה היא שמרבית האוכלוסייה שומרת חוק, ולכן מן הראוי למזער את הפגיעה במהלך העסקים הרגיל ולנקוט צעדים הנחוצים להשגת המטרה בלבד. נוסף על עקרונות אלה פעלה הוועדה לאורה של שורת העקרונות הבאה:

1. יש לגבש את הרפורמה מתוך הבנה שהיא נועדה בראש ובראשונה לצמצם את היקפה של הכלכלה השחורה ואת הלבנת ההון.

2. נדרש שינוי תפיסה ביחס לאמצעי התשלום והעלאת המודעות בציבור לקשר שבין אמצעי תשלום אנונימיים והכלכלה השחורה.

3. חשוב לגבש את הרפורמה מפרספקטיבה מערכתית: להקיף את כלל אמצעי התשלום במשק ואת כלל המגזרים – העסקי, הציבורי והממשלתי. הוועדה ממליצה כי השינויים שיוטמעו על מזומן, יותאמו גם לתחליפיו: צ'ק המאפשר ריבוי הסבות, מזומן במטבע חוץ וכרטיס נטען אנונימי.

4. יש להטמיע את ההמלצות תוך מתן תשומת לב להשפעתה על כל פלחי האוכלוסייה, בכלל זה האוכלוסייה שאין לה גישה מספקת לאמצעים אלקטרוניים מתקדמים.

5. מן הראוי להטמיע את הרפורמה באופן הדרגתי ומדוד זאת משום שהרפורמה כרוכה בצעדים כבדי משקל ויש לאפשר לציבור להסתגל אליהם, כמו גם להותיר זמן לפיתוחם של אמצעי תשלום מתקדמים נוספים.

6. מן הראוי לגבש המלצות פשוטות ואחידות כדי לסייע בהטמעת השינוי.

מתווה לשימוש בדביט קארד:
הכרטיס מהווה חלופה זולה לכרטיסי האשראי ולמזומן עבור הצרכן או העסק, זהו אמצעי נוסף להפחתת יוקר המחייה על ידי הפחתת עמלות וימי אשראי לעסקים (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים) ובנוסף הכרטיסים מהווים תחרות לכרטיסי האשראי
הוועדה קבעה תמריצים, מתווה, הנחיות והמלצות לחקיקה שיגדילו את השימוש בכרטיס דביט במשק הישראלי ובכך יתרמו למלחמה ביוקר המחייה. בין היתרונות הנוספים של שימוש בדביט קארד: הכרטיס מהווה חלופה זולה לכרטיסי האשראי ולמזומן עבור הצרכן או העסק, זהו אמצעי נוסף להפחתת יוקר המחייה על ידי הפחתת עמלות וימי אשראי לעסקים (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים) ובנוסף הכרטיסים מהווים תחרות לכרטיסי האשראי.

הוועדה, לה שותף בנק ישראל סיכמה את מתווה הדביט קארד עם המפקח על הבנקים, דודו זקן שרוב המהלכים נמצאים בתחום סמכותו בהיותו רגולטור עצמאי בהתאם לחוק בנק ישראל. יודגש כי, מרבית ההקלות בנושא הדביט אינן דורשות חקיקה ויבוצעו באופן מידי על ידי המפקח על הבנקים. חלק מהמהלכים גובשו יחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה ונמצאים בתחום סמכותו. החדרת השימוש בדביט קארד למשק הישראלי הינו מהלך משלים לצמצום השימוש במזומן ועם הקמת הוועדה הואץ הטיפול בנושא במסגרת פעילותה.

בפרק הדביט קארד נכתב כי הוועדה מעודדת את השימוש בכרטיס חיוב מיידי ובכרטיס נטען מזוהה. על מנת לספק תחליף הולם למזומן ובתוך כך לשרת את מטרותיה של הוועדה, הוועדה קדמה אמצעי תשלום שניחנים הן ביתרונות המזומן – כלומר הם נגישים לכלל האוכלוסייה ומספקים למוטב תקבול מיידי וסופי – והן ביתרונות של כרטיסי החיוב – הם מזוהים, מבוטחים ומתועדים. כרטיס החיוב המיידי (Debit Card) מתאפיין ברוב היתרונות הנידונים (נגיש לבעלי חשבון בנק ודרך בנק הדואר).

החלטות הוועדה:
הוועדה גיבשה מתווה להרחבת השימוש בכרטיס חיוב מיידי ובכרטיס נטען מזוהה ולהפחתת העמלות הכרוכות בהן בדרכים הבאות:
1. יובטח כי בית העסק יזוכה לא יאוחר מ-3 ימים לאחר ביצוע העסקה, באמצעות הסדרת האופן שבו מעבירים כספים מהמנפיק לסולק ומהסולק לבית העסק; (לעומת המצב הקיים בו בית העסק מזוכה רק פעם בחודש)

2. המפקח על הבנקים יקבע כי אין לגבות עמלת פעולה בערוץ ישיר ("עמלת שורה") בגין כל עסקת חיוב מיידי בפני עצמה; (אפילו יותר זול ממשיכת מזומן – כיום על כל משיכת מזומן נגבית עמלת שורה)

3. הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע בחקיקה באופן מיידי עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי, אשר משקפות את הסיכונים והעלויות למנפיק מתוך מטרה להבטיח כי עמלות אלו יהלמו את הסיכונים המופחתים שבכרטיס זה. עמלות אלו יחולו גם על כרטיס נטען מזוהה. הוועדה המליצה להפחית את העמלות על השימוש בכרטיסים אלה; (הכוונה היא להפחתת העמלה הצולבת ששיעורה כיום הוא 0.735.% מכל עסקה. תינתן סמכות בחקיקה לממונה על ההגבלים העסקיים לפקח על העמלה ולהפחיתה (הצפי הוא כי העמלה תופחת ל- 0.2% בלבד, זוהי הפחתה דרמטית הדומה למצב המקובל במדינות המתקדמות בעולם)

4. המפקח על הבנקים יוציא הנחייה מיידית למערכת הבנקאית כי כרטיס חיוב מיידי המשלב גם פונקציה למשיכת מזומן, יהיה מוצר מדף אותו יציע הבנק ללקוחות כאמצעי לביצוע פעולות בחשבונותיהם ודמי השימוש החודשיים יהיו נמוכים ומפוקחים; (המשמעות היא שכל כרטיס למשיכת מזומן יהפוך אוטומטית לכרטיס דביט)

5. המפקח על הבנקים יקבע אחת משתי החלופות שמטרתן להגדיל את הזמינות של האפשרות לבצע עסקאות בחיוב מיידי: מתן הנחייה שלפיה ניתן יהא לבצע את כל סוגי החיובים (משיכת מזומן, חיוב מיידי, חיוב נדחה וחיוב באשראי) בכרטיס חיוב אחד (קיים וחדש), באופן הדרגתי, במהלך תקופה של שנתיים במסגרתה יעודכנו התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות. יודגש כי אין כוונה למנוע ממנפיקים להנפיק כרטיס למשיכת מזומן בלבד, במידה שלקוחות מבקשים זאת; מתן הנחייה להנפקת כרטיס חיוב מיידי, ללא עלות, כ"כרטיס צל" (מקביל) לכל כרטיס חיוב שיונפק.

6. לפנות אל הממונה על ההגבלים העסקיים על מנת שיבחן איסור על יצירת מגבלות חוזיות בהתקשרות בין סולק ובית עסק, אשר ימנעו התפתחות של שימוש בעסקאות חיוב מיידי;

7. לפעול להסדרת הגישה למתג כרטיסי האשראי, גם לסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א-1981; כלומר, גם ה-ATM יוכלו להתחבר למערכת הדביט. הדבר יאפשר תחרות בסליקה מאחר שהיום ה-ATM אינם מחוברים למערכת שב"א.

8. לאפשר לבנק הדואר, כמו גם לגופים נוספים, להנפיק כרטיס נטען מזוהה בש"ח, בסכומים שמגיעים עד 10,000 ש"ח;

9. בנק ישראל יקדם הקמת מתג נוסף לביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב. כן ייבחן הצורך להסדיר את תהליך הסליקה של העסקאות בכרטיסי חיוב ואת פעילותם של הגופים השונים המעורבים בתהליך (מנפיקים, סולקים, ועוד);

10. לחייב את בנק הדואר להנפיק כרטיס דביט לכל דורש, ולאפשר פתיחת חשבון מתאים לשם כך. באשר לתאגידים הבנקאיים – המפקח על הבנקים יוציא הנחייה אשר תחייבם להנפיק, בכפוף לתנאים מסויימים, כרטיס דביט לכל דורש, ולאפשר פתיחת חשבון בנק מתאים לשם כך;

11. להבטיח כי המגבלות החלות היום על חייב מוגבל באמצעים, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לא יחולו על כרטיסי חיוב מיידי.

תיאור מצב קיים: כיום, כרטיס החיוב המיידי והכרטיס הנטען המזוהה הקיימים בישראל אינם מהווים תחליף מזומן לבעל העסק, היות שהם אינם מספקים תקבול מיידי וסופי: בישראל מזכים את בית העסק אחת לחודש, בחודש העוקב לחודש התשלום, ולכן אין לבתי עסק תמריץ לבקש תשלום באמצעותם.

הכרטיסים הקיימים היום בישראל סובלים מחסרונות נוספים: (1) הם כרוכים בעמלות גבוהות (גם בעתיד תהיינה עמלות, אך נמוכות), הן ללקוח והן לבית העסק, (2) הם מונפקים בנפרד, פיזית, מכל כרטיס אחר, (3) את כרטיס החיוב המיידי נהוג להנפיק רק ללקוחות שאין להם מסגרת אשראי, (4) הכרטיס הנטען הלא מזוהה בש"ח מוגבל לסכום נמוך – 1,000 ש"ח הוא מהווה אמצעי תשלום אנונימי ולכן בעל חסרונות כמו מזומן והמגבלות על מזומן יחולו גם עליו, (5) כרטיס נטען מזוהה מונפק היום רק במט"ח. עקב הסיכונים הגלומים בכרטיס בודד שטעון בסכום גבוה – סכום הטעינה המרבי של כרטיס מסוג זה הוא שווה ערך ל-10,000 ש"ח.

רקע נוסף:
1. הוועדה ממליצה על שורת צעדים שיוזילו את השימוש בכרטיסים, כמו כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים. המתווה שגיבשה הוועדה לשימוש בכרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים ייטיב עם בעלי העסקים והצרכנים משום שהוא יקצר את מספר ימי האשראי (בעל העסק יקבל את התגמול כ-3 ימים לאחר ביצוע העסקה לעומת כ-20 ימים היום). בנוסף, יש לזכור כי גם לשימוש במזומן יש עלות…

2. מהו כרטיס חיוב מיידי (דביט קארד)?
כרטיס שמחייבים מיד עם ביצוע העסקה (בכפוף ליתרה בחשבון ולמסגרת האשראי), ולא פעם בחודש, בתאריך קבוע.

3. מדוע כדאי להשתמש בכרטיס חיוב מיידי?
כרטיס החיוב המיידי מאפשר לנהל מעקב צמוד אחר ההוצאות הפרטיות. יתר על כן, הוועדה גיבשה שורת צעדים שיוזילו את השימוש בכרטיסי חיוב מיידי. יש לזכור כי גם לשימוש במזומן יש עלות.