"אבא, נכון שאתה מיואש ממני לגמרי?" • אברהם ברזילי

    אברהם ברזילי 2 Comment on "אבא, נכון שאתה מיואש ממני לגמרי?" • אברהם ברזילי
    9:52
    29.03.24
    הרב אהרן לוי No Comments on מלכודת גיוס החרדים \\ פרשת צו עם הרב אהרן לוי

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "הדקה ה90" מושג שכבר מזמן הוצא מהקשרו של משחק כדורגל לאומי.

    גם אנו כבר ב"דקה ה90" שלפני יום הדין וכגודל השעה גם גודל היכולת שלנו להספיק לשנות משהו, אולי משהו שלא חושבים עליו הרבה, משהו שנראה כמובן מאליו ואני מדבר על מערכת היחסים שבינינו לבין ילדינו.

    גם שלמה לא חשב שיש לו מה לשנות עד שבשעה מאוחרת בלילה הכל נחת עליו, ככה, בלי הכנה. היה זה כששב מהכולל, בא לנשק את מוישי שלו שישן באותה שעה שנת ישרים אבל אז בטעות נתקל ביומן סודי שנשמט איכשהו מהילקוט של בנו.

    יומן קטן ועליו מדבקה "יומן אישי – כל הפותח עובר על גזל דעת" סקרנותו גברה והוא פתח… פתח וראשו הסתחרר. פתח וידיו רעדו, סוף סוף פתח את ליבו הקטן והרך של מוישי, הבן המופנם שלו. עלעול קצר העלה את המכתב הבא:

    מכתב לאבא האהוב!

    אבאל'ה, אני אוהב אותך, באמת אני אוהב אותך ואני רוצה לעשות לך נחת לכן אני לומד כל כך הרבה, לכן אני לומד גם בהפסקות כי אני רוצה שהרבי יראה ויספר לך כי אני יודע שזה יעשה לך שמח. כמו שאתה תמיד אומר לי שהעיקר בשבילך זה שאני אלמד טוב שאני יהיה ראש ישיבה.

    אני עושה את הכל אבל אבא אני אגיד לך את האמת? אבל אתה לא תכעס עלי? שזה לא נראה לי שאתה באמת מרוצה ממני, כי אתה אף פעם לא אומר לי מחמאה אתה רק כל הזמן אומר לי להמשיך להתקדם. תגיד תאמת אבא נכון שאתה לא מרוצה? נכון שאתה מיואש ממני לגמרי? נכון שבפנים הלב שלך אתה לא מאמין שבאמת יצא ממני משהו, נכון? זאת הסיבה שאתה כל יום לומד איתי וכל יום אתה חושב שאולי השתניתי ואז כשאנחנו גומרים את החברותא הפרצוף שלך שוב רציני ואתה עצוב כי אני לא כמו שציפית אז אתה אומר כל הכבוד אתה רואה שאתה יכול? אז תמשיך עוד צעד קדימה.

    כל מה שאני עושה זה לא מספיק. אבא אני יודע שאני לו מוצלח אבל אבא אל תכעס עלי כי אולי ה' ברא אותי ככה תאמין לי אני עושה הכל מה עוד אני יכול לעשות? כבר אין לי כח, אני מרגיש שאני במירוץ שאין לו סוף, אבא אני עומד להתפוצץ. כל פעם בלילה שאנחנו הולכים לישון אני חושב על זה ואני מדמיין דמיונות מצחיקים.

    אני יספר לך אבא? אתה מבטיח שלא תצחק עליי? כי אפילו אני שמעתי אותך אומר פעם לאימא שיש לילדים דמיונות מצחיקים, אז אני יספר לך שאני מדמיין בלילה שאתה בא אליי ליד המיטה ומלטף אותי ואומר לי מוישי, אני אוהב אותך ובעיניי אתה הילד הכי מוצלח ואתה ממש משמח אותי בלימודים שאתה לומד ואני חושב שאתה ממש מוצלח… ולפעמים אבא אני מדמיין יותר מוזר שאתה אומר לי מוישי לא משנה אם תלמד או לא תלמד אני תמיד אוהב אותך אפילו אם לא תלמד כלום! אבא על תכעס עליי שאני מדמיין את זה כי מה אני יעשה זה בא לי לבד המחשבות האלו ואני מנסה לגרש אותם אבל כל לילה הם חוזרים.. מה אני יעשה? ועוד סוד אחד שאני חייב לגלות לך אבא שאני לא יודע למה אבל לפעמים הדמיונות האלו עושים לי לבכות ואני מרטיב את הכרית הרבה ואמא באה פעם אחת בבוקר ואמרה שחבל ששפכנו משהו כל כך מהר על הכרית וכבר צריך לכבס אותה פעם שניה וכאב לי בלב שהיא צריכה לעבוד קשה בגלל השטויות שלי… אבא אני אוהב אותך ואת אמא מאוד מאוד ואני מבקש סליחה שאני מצער אתכם כל הזמן ובמיוחד אותך אבא שאתה רוצה בן צדיק וקיבלת בן רשע.. אבא זה בלי כוונה, סליחה…

    החדר הסתובב סביבו והוא חש שגוש אדיר חוסם את גרונו, הוא הביט בבנו וחש כי הוא מתמוטט. אט אט התיישב על המיטה לצידו, לא יודע כיצד לעכל את הדברים שזה עתה התוודע להם. דמעות החלו זולגות מעיניו, זליגה שבתוך דקות הפכה לסכר שנפרץ. הוא בכה כמו ילד קטן, כמו ילד שאיבד את הוריו באמצע לונה פארק. "אני אכזר רשע" טפח על ראשו איך לא הייתי קשוב לליבו הפצוע של הבן שלי, מתי אמרתי לו מילה טובה עם כל הלב, מילה אמיתית, כזו שכל כוונתה רק לעשות לו טוב?… מוישי אתה חושב שקיבלתי בן רשע אבל אתה לא יודע שאתה צדיק שקיבל אבא רשע!!! אכזרי שלא קשוב לליבך שותת הדם. הכל היה אגו שלי רציתי להרשים את כולם עם הבן שלי דרשתי ממך תמיד מעל ומעבר הכנסתי אותך ללחץ אטומי להתקדם במרוץ שאין לו סוף – וגם לא תכלית…

    אני מביט בפנייך הטהורות תראה אותך, פנים של ילד שעוד לא התנער מסינרה של אמא ילד שרק אתמול עוד השתובב בחצר הבית עם בינבה ילד שתלתליו הזהובים עדיין שמורים בשקית בארון. מדוע נגזר עלייך להיכנס לעולם מתוך בהלה לחץ חששות וחרדות? רק בגלל שאבא שלך אדם חשוב – תלמיד חכם רציני שלא יאה לו שיהיה לו בן סטנדרטי, רגיל כמו כולם, סתם איש בין אנשים. הוא רצה שתהיה מיוחד כראוי לו אז הוא פשוט לחץ אותך, חנק אותך, מצץ ממך את לשד עצמותייך השדופות והרכות, הכל כך צעירות בשנים. ס – ל – י – ח –ה!!! אני מבקש סליחה…

    הוא רכן על מוישי, ליטף אותו ליטוף שהפך לחיבוק עז כאשר הדמעות החמות נוטפות על פניו הרכות של העלם הרדום ולחש באוזנו: "מוישי, אני אוהב אותך…כל מה שאתה לומד עושה לי טוב באמת.. אתה בשבילי כבר גדול הדור, אתה גיבור שאתה שורד אבא כמוני."

    עייני העלם הרך נפקחו 'אבא למה אתה בוכה?…' – "ומוישי, עוד משהו קטן שתדע שאני אוהב אותך אפילו אם לא תלמד כלום!!! אני אוהב אותך בשל עצם העובדה שאתה הבן שלי. אני מבטיח לאהוב אותך תמיד שתהיה בטוח שזה הנכס הכי יציב שיש לך בחיים זה משהו שאף אחד לא ייקח ממך – גם לא אתה בעצמך – אני מבטיח.

    מוישי חייך חיוך דק עיניו נהרו, אביו הבחין שמבט כזה לא ניבט מעיניו כבר שנים וליבו נחמץ. העלם היטיב את אחיזתו בידו של אבא והוא עצם עיניו ונרדם אבל הפעם – מזה שנים הייתה זו שינה רגועה, נינוחה שינה שיש בה שלוות אמת שינה פשוטה של ילד א –ה – ו – ב.

    אכן ה"דקה ה90" אולי גם לנו יש מה לשנות?….



    2 תגובות

    מיין תגובות
    1. 2

      כמה עצוב שיש תופעה כזאת וזה לא לובן מעליו ישר כך

    2. 1

      סיפור מרגש מאוד עם מוסר השכל חזק ביותר. ההסתכלות שלנו בתור בני אדם שונה מאדם אחר, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו וזה, לדוגמה, דבר קטנטן שאפשר להתחזק בו לפני יום הדין. לחשוב על הזולת ולנסות לחשוב מה יעשה לו טוב באמת.