20 שנה לאחר שההסתדרות הרפואית הציעה להנהיג קדנציות מוגבלות בזמן ורוטציה של מנהלי בתי החולים הציבוריים ומנהלי המחלקות – אמורה לדון בנושא הזה הממשלה. לדיון תוגש הצעת מחליטים שגיבשו משרד הבריאות, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, לפיה כהונת יותר מ-1,000 בכירים המכהנים כיום כמנהלי בתי חולים ממשלתיים, מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנהלי שירותים רפואיים – תוגבל לשתי תקופות כהונה בלבד ובסך הכול ל-12 שנה לכל היותר.

כיום אין הגבלה מסוג זה. מנהל "הלל יפה" בחדרה, ד"ר מאיר אורן, מכהן בתפקידו כבר 22 שנה; פרופסור גבי ברבש, מנהל "איכילוב", וד"ר אוסקר אמבון, מנהל "זיו", מכהנים בתפקידם 21 שנה; ד"ר בני דוידזון, מנהל "אסף הרופא" מכהן 12 שנה; המנהלים האחרים של בתי החולים הממשלתיים ("שיבא", "רמב"ם", "וולפסון" ונהרייה) – פרופסור זאב רוטשטיין, פרופסור רפי ביאר, ד"ר יצחק ברלוביץ וד"ר מסעד ברהום – מכהנים בין שש לשמונה שנים בתפקידם.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, הגיב הבוקר על מה שמוגדר כ"רפורמה מרחיקת לכת בבתי חולים הממשלתיים": "הר"י העלתה לסדר היום את סוגיית הקדנציות והרוטציות של מנהלי המחלקות ובתי החולים עוד ב-1994. מדובר ברפורמה בעלת פוטנציאל גדול מאוד, אך לצדה גם סכנות ממשיות. זהו מהפך אמיתי שאמור לשפר את הרפואה במערכת הבריאות – אך אלוהים נמצא בפרטים ויש צורך במשא ומתן אינטנסיבי כדי למנוע מצב שבו רופאים טובים יעזבו את מערכת הרפואה הציבורית או לא יבחרו במסלול ניהולי. יש למנוע את האפשרות שבין השיקולים יהיו כאלה פוליטיים או כלכליים".

"דה מרקר" מדווח, כי במצב הנוכחי המנהלים הבכירים ממונים למעשה לכל החיים ומכהנים בממוצע 17 שנה בתפקידם. העיתון דיווח, כי יתנהל מו"מ עם ההסתדרות הרפואית בנושא, ורק לאחריו תיכנס הרפורמה לתוקף.

על פי המתווה המוצע, תקופת הכהונה הראשונה של מנהל מחלקה תהיה בת שש שנים (כולל שנת ניסיון), התקופה השנייה תהיה בת שש שנים נוספות, ולאחריה יעבור לשמש כרופא ראשי, או לתפקיד ניהולי אחר במערכת (מנהל יחידה, מנהל שירות) כשתנאי שכרו נשמרים במלואם. התנאים יכללו את דרגתו האחרונה וזכאותו לתגמול של כוננויות-על בחודש. תקופת

הכהונה הראשונה של מנהל בית חולים תהיה בת 6 שנים (כולל שנת ניסיון), הקדנציה השנייה שלו בת 4 שנים ובמקרים חריגים 6 שנים. לאחריה יוצע לו תפקיד ניהולי בכיר אחר במערכת הבריאות. גם במקרה זה, כל התנאים יישמרו עד גיל הפרישה.

הוועדה שתיכננה את הרפורמה העריכה, שעלות שימור תנאי השכר של המנהלים הבכירים המסיימים את תקופות כהונתם תגיע לכ-24 מיליון שקל בשנה.

בהצעת המחליטים נאמר, כי "הרופאים המתמנים לתפקידי הניהול הבכירים מכהנים (כיום) בתפקידם פרקי זמן ממושכים, לרוב עד מועד פרישתם. מצב זה עשוי להביא לסטגנציה, להיעדר התפתחות מקצועית, אישית ומערכתית, לשחיקה בתפקיד, לבריחת מוחות למסגרות חוץ־ממשלתיות כתוצאה מהיעדר אפשרויות קידום. מצב זה יוצר מוקדי כוח ואי־עידוד מצוינות".

כמו כן מדגישים כותבי ההצעה, כי "במצב הקיים נמנע שיתוף ידע ניהולי בכלל מערכת הבריאות הממשלתית – שהוא חיוני לקידומה ולהתפתחותה ולצורך שיפור מתמיד של השירות הרפואי הניתן לאזרח. מצב זה אף חידד את הפערים הקיימים ממילא בשירותי הבריאות, כדוגמת הפערים שבין המרכז לפריפריה".

"דה מרקר" ציין, כי עוד בשנת 2000 המליצה ועדה בראשות עדי אמוראי לבחון את קציבת הכהונה של מנהלי בתי החולים הממשלתיים בדומה לנהוג בבתי החולים של שירותי בריאות "כללית" ו"הדסה" – ואף שהחלטה זאת אומצה בידי הממשלה, היא לא הופעלה. על-פי העיתון, הר"י התנגדה להצעה שאיננה כוללת שמירה על תנאי השכר של המנהלים בסיום תקופת הכהונה שלה ומנגד משרד האוצר התנגד לתקצב את שמירת התנאים. שתי סוגיות אלו נפתרו בהצעת המחליטים הנוכחית.

בשיחה עם העיתון אמרה שרת הבריאות יעל גרמן, כי ההחלטה שאמורה הממשלה לאשר היא בגדר "עמדת פתיחה למשא ומתן עם הרופאים. זו הצהרת כוונות. אני חושבת שאפשר להגיע להסכמות במרבית הנקודות החשובות. הדבר שבאמת חשוב הוא שלרופאים הנמצאים במערכת יהיה אופק התקדמות. יש צורך ביצירת מצב שמשרות הניהול יהיו אטרקטיביות. אם לא יינתנו תנאים שימשכו את האנשים הטובים והם לא ילכו לניהול – נמוטט את המערכת". גרמן ציינה עוד, כי עדיין לא נקבע אם ההסדר החדש יחול כבר על המנהלים המכהנים.

לדברי שרת הבריאות, חלק מהמנהלים הבכירים הוותיקים עומדים ממילא לפרוש בתוך שנה עד שנתיים וחצי.