בימים האחרונים מתנהל דיון ציבורי ותורני האם צריך לאפשר לבני התורה בין הזמנים או לגזור עליהם חנק בישיבה ?
בלי להתערב חס ושלום בהחלטת ראשי הישיבה הגדולים והאדמו"רים אני רוצה להבין מה זה 'בין הזמנים' של שנת תשע"ד.
כשאני למדתי בישיבה היה ניצול בין הזמנים והחלפת כוחות נוהג אחרת ממה שנוהג היום.
יזמתי יחד עם חברי ובאישור הרבנים ישיבות ביין הזמנים שבו בחורים יצאו במחזור הראשון לישובים בני עייש, דימונה, ירוחם , פטיש, מלילות, בית הגדי, ברכיה ועוד. במהלך הבוקר ישבו בבית הכנסת ולמדו ואחרי מנוחת צהרים יצאו לביקורי בית ובשעות הערב העבירו שיעורים בבתי הכנסת. במקום נכחו רכזים ורשמים של יד לאחים כך שבני הישיבות ששהו במקום שבועיים נחו למדו ועשו פעילות תורנית וכשהם חזרו לישיבה, המשיכו פעילים מקצועיים להשלים את המלאכה וזה היה רוב בני הישיבה.
בשוליים היו כמה שנסעו לים וכדומה היו שהלכו במרוכז לקעמפים של תנועת בני תורה וכדומה, כיום כאשר מגיע בין הזמנים הכל עולה ומוצף.
הם אומרים: זה חילול ה' שבני ישיבות יצאו לרחוב בעוד יש מלחמה בדרום!!
אני מנסה להבין בארץ כמדומני יש למעלה מ-60000 בני תורה כמה יש כאלו שהולכים ליהודי-ה או ואדי קלט ומדבר יהודה, במהלך כל הבין הזמנים אולי 1000 בחורים. האם בגללם צריך להעניש את כולם?
יש לנו עסקנים וחברי כנסת פחדנים שמוציאים דיבת עולם התורה רעה.
מי שמסתובב בוואדיות או בנחלים או לחלק במבה לחיילים הם הבנים של העסקנים האלו.
אין בכוחם להסביר שבני התורה שממיתים את עצמם באוהלה של תורה מגיע להם חופש כמו בכל השנה יש כאלו הלוחמים ויש כאלו שתורתם שומרת על הצבא. נקודה
כאשר אחד מראשי הישיבה הגיע אל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ואמר לו שהוא לא מצליח לשכנע את הבחורים לעבור לטלפון כשר ענה לו הרב תתפטר. כן כן תתפטר. אז אם אתם לא יודעים להסביר בשקט ובעדינו תפנו את הדרך לאחרים .
העסקנים האלו באו להסביר לרבנים שזה חילול ה' שבזמן שיש מלחמה בדרום בני ישיבה מסתובבים בנחלים. האם זה כל האמת שאמרתם לראשי הישיבה
הרי בוואדיות ובנחלים מטיילים אולי 1000 בני ישיבה בכל בין הזמנים, איפה כל השאר?
צריך ראש יצירתי כדי לאפשר לבני התורה לנוח בימי בין מהזמנים שגם במצבים דומים מרן הרב א.מ. שך לא ביטל את בין הזמנים צריך לעודד את ישיבות בין הזמנים את הקעמפים של יד אליעזר, עזר מציון, זכרון מנחם, בית חם, לב מלכה ואחרים
או שישיבות יחליפו ישיבות וראשי הישיבה יצאו לחופש יחד עם בני הישיבה.
אל תבטלו את בין הזמנים!