קצין משמר הגבול, מפקח ישורון צורן, שעמד מאחורי סיכול הפיגוע במחסום ביתר משעות הבוקר שוחח עם כתבים על הרגשתו
.
"ספר לנו בקצרה על האירוע"
"הקמנו מחסום יזום. אני, יחד עם שני לוחמים מהצוות שלי, זיהינו רכב חשוד מתקרב למחסום. בהסתכלות יותר מעמיקה שלי על הנהג זיהיתי את הנהג מחשיד מאוד. הוריתי לרכב לעצוב. הרכב נעצר לידי. הנהג העלה את רמת החשד שלי. הוריתי לו לרדת מהרכב. לאחר שהוא לא נענה לקריאות שלי נכנסתי מעט עם הגוף על מנת לדומם את המנוע של הרכב ולהוציא אותו מהרכב. הנהג, ברגע שנכנסתי מעט לרכב, החל בנסיעה כאשר הוא גורר אותי מעט.

נכנסתי בעצמי לתוך הרכב תוך כדי שאני שולף עליו את הנשק האישי שלי. דרכתי וכיוונתי אליו את הנשק תוך כדי שאני מזהה שברכב, תחולת הרכב מחשידה מאוד ונראית ככל הנראה כרכב תופת. פתחתי את הדלת של הנהג, ודחפתי את הנהג יחד איתי החוצה מהרכב. קפצתי מהרכב תוך כדי שאני מנטרל אותו. גם לוחמי הצוות שלי הצטרפו אלי ביחד עם לוחמי משטרה צבאית, עצרנו את החשוד ולקחנו אותו למחסום, סגרנו את הזירה להמשך לטיפול של חבלה שמטפלים ברכב.

כחלק מהפעילות של תחנת מטה יהודה בתקופה של המבצע כשיש התעוררות של פח"ע ופלילים ביצענו מחסום. אנחנו נותנים דגש באיזורים האלו ובעצם מוכוונים ומאומנים בדיוק לאירועים מסוג זה.

"כשאתה אומר שתוך כדי פעילות אתה רואה שזה רכב חשוד למה אתה מתכוון? מה ראית תוך כדי?"
"זיהיתי על הנהג פאה נוכרית משקפי שמש גדולים וזיפים. משהו שהעלה את החשד שלי.

"את תכולת הרכב?"
"את תכולת הרכב לא זיהיתי עד שלא הייתי בפנים והנשק היה מכוון אליו".

"וכשהיית בפנים מה ראית?"
" זיהיתי בלוני גז. הרכב היה מלא בבלוני גז עם חוטים צבעוניים ביניהם. אני אחדד, לא במושב אחורי לא היה מושב אחורי רק מושבים קדמיים וכל המאחורה היה מלא בלוני גז עם חוטים צבעוניים ביניהם".

"מה התחושה שלך עכשיו?"
"התחושה… לא יכול להיות יותר טוב מזה הרגשה שהצלנו נפשות רבות בישראל וזו העבודה שלנו ואין לי ספק שכל אחד היה עושה את זה".