עניין של זמן עד שהמבצע בעזה יסתיים וישראל תידרש לנקוט מדיניות כלפי הרצועה. למרות ההתנתקות מרצועת עזה ישראל לא התנתקה ממנה לגמרי וממשיכה להעביר לה סחורות ואמצעים הומניטריים. בימים אלו אזרחי ישראל מבינים עד כמה חמאס ניצל את האמצעים שהועברו למען רווחתם של תושבי עזה, בכדי להילחם במדינת ישראל. לפיכך עולה בקרב רבים בציבוריות הישראלית כי אין לתמוך עוד ברצועת עזה אלא להתנתק ממנה כליל. דברים אלו נאמרו במסגרת כנס בנושא התנתקות כלכלית מרצועת עזה, שנערך הערב בכנסת על ידי סגנית שר התחבורה ח"כ ציפי חוטובלי.

"מדינת ישראל מחויבת מבחינה מוסרית להפסיק את אספקת החשמל לעזה, ולנתק את הקשרים הכלכליים שכוללים העברת מזומנים וסחר במלט לרצועה," אמרה חוטובלי. "לא יתכן שביד ימין אנחנו נאבקים בטרור המנהרות ומשלמים מחיר כבד וביד שמאל אנחנו מטפחים רשת כלכלית שמספקת חומרי גלם לבניית המנהרות."

אלוף במיל' גיורא איילנד אמר כי "ישראל מתייחסת לעזה כאל ארגון טרור ולא כאל מדינה וזו שגיאה אסטרטגית. בשנים האחרונות רצועת עזה של חמאס כבר עונה על ההגדרה של מדינה. יש להם גבולות, שלטון מרכזי, מדיניות חוץ וכוחות אכיפה. ההתייחסות הזו יוצרת מצב אבסורדי שבו ישראל מצד אחד נלחמת בעזה ומאידך ממשיכה להזין אותה כיוון שלא מדובר במדינת אויב אלא בארגון טרור. אין שום הצדקה להחזיק את עזה אם היא תוקפת אותנו."

"האינטרס הישראלי הוא להביא לפירוזה של רצועת עזה. רק במצב כזה וכאשר יש שקט מעזה, ישראל יכולה להסכים להשקעות שיהיו בה השקעות זרות ואף להקים שם נמל ימי בפיקוח וכן לתנאים נוספים של חמאס להפסקת אש. במידה ויופר ההסכם עימם לישראל הזכות לסגור להם את השאלטר ולמוטט אותם כלכלית."

ד"ר מרדכי קידר תקף את דבריו ואמר "הדרישה הישראלית לפירוז הרצועה מגוחכת. אין דבר כזה מדינה ערבית מפורזת ואפילו אין מושג כזה בלקסיקון הערבי. הנחת היסוד צריכה לצאת מנקודת הנחה שבכל הסדר או הסכם שיחתם, יהיה נשק והרבה. מעבר לכך, הגדרתה של עזה כמדינה תעלה באופן אוטומטי את מעמדה של הרשות הפלסטינית שהיא על פי החוק הבינלאומי בעל הבית ברצועה. בפועל תוכר מדינה פלסטינית בעלת שתי טריטוריות, ברצועת עזה וביהודה ושומרון."

קידר הוסיף כי "ישראל לא יכולה להרשות פתיחת מעברים והכנסת סחורות לרצועה באופן חופשי משום שכפי שכבר ראינו, ציוד חקלאי וחומרי בנייה מוסבים לאמצעי לחימה. ישראל מצד שני אינה גם לא תוכל להפסיק כליל את העברת סחורות לשם, אירגוני השמאל ובית המשפט העליון לא יאפשרו זאת. מעבר לכך משמעותה של התנתקות כלכלית מעזה היא פגיעה בפרנסתם של ישראלים רבים שסוחרים עימה."

"סוגיית הסחר בין עזה לישראל היא חמורה ולמעשה ישראל סוחרת עם האויב", אומר דוד באדין, מנהל המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון. "לא נכון לומר שישראל מעבירה ציוד הומניטרי לעזה היא פשוט סוחרת עימה. הסחר של העזתיים עם גורמים בישראל מגלגל בסופו של דבר רווחים וציוד שמתגלגל בסופו של דבר לרצועת עזה. ישראל חייבת לעצור זאת."

מהלך של התנתקות כלכלית מרצועת עזה יעורר באופן טבעי טענות שישראל מפרה את החוק הבינלאומי. אולם פרופ' אבי בל מומחה למשפט בינלאומי אומר כי "מבחינת החוק הבינלאומי ישראל לא חייבת להעביר חשמל מים ואספקה לרצועת עזה. למדינה אין שליטה בנעשה שם ולכך היא איננה מחויבת לה. אוקראינה למשל לא עברה על החוק הבינלאומי כאשר עצרה את אספקת המים לחצי האי קרים. רשמית היא הריבון אולם בפועל היא איננה עוד שולטת שם ולכן אין שום מניעה חוקית למהלך."

חבר הכנסת מוטי יוגב שהשתתף באירוע אמר כי יש לחתור לכינון חבל ארץ חופשי בעזה שיהי מנותק מרשות הפלסטינית ומכל ארגון טרור. יש לגבש שם מערכת הנהגה אלטרנטיבית בעלת אינטרס מובהק לקיום מערכת יחסים כלכלית בריאה עם ישראל. יש שם סוחרים ואזרחים רבים שהיו רוצים בכך. חברת הכנסת אורית סטרוק אמרה לעומת זאת שאין שום עניין להתנתק כליל מרצועת עזה. מדובר בחבל מולדת ועלינו לשוב לשם.