מבצע צוק איתן. יום שני 21.7.14 השעה 22:00 בית חולים סורוקה באר שבע

שוב נפתחת דלת המיון שוב נכנסים חיילים ועוד חיילים שבאו רק עכשיו פצועים וכואבים משדה הקרב הקשה, חדר המיון מלא. מלא חיילים מלא ילדים מלא מבוגרים מלא אזרחים. כולם יושבים יחד סובלים כואבים דואגים ומחכים ומחכים ומחכים ומחכים.

במיון האורטופדי רק רופא אחד יש! והרופא מקבל אחד אחד בסבלנות בודק קורא צילומים ומטפל , מייעץ לאחד ומגבס את השני ומפעם לפעם נקרא בדחיפות לחדר טראומה…

אני יושבת עם בני בן השבע ששבר את מרפקו וכבר אין לו כח לבכות. לידנו יושב חייל, עכשיו הגיע מעזה רסיס פגע בעינו והוא בוכה מתחנן לטיפול העין כואבת והוא לא מצליח לראות.

מולנו בוכה עוד חייל אמיץ משדה הקרב, פגז פגע ברגלו. הוא כואב וסובל ומחכה לטיפול. מחכה.
והנה עוד חייל מחכה, רועד, גם הוא היה שם, קליע פגע בידו פגיעה חמורה ,הוא מגיע מטופל בעזרה ראשונית עם חוסם עורקים. והוא ממתין! למעלה משש שעות הוא ממתין!!! היתה גם חיילת שפרקה את הכתף ואחר בר מזל, שאביו הגיע מהצפון, ומאחר ושלוש שעות לא קיבלו טיפול והתור עוד ארוך ארוך, אביו לקח אותו לקבל טיפול בבית חולים בצפון!

לא רחוק שוכב חייל נוסף כף רגלו שסועה הוא כבר נבדק ע"י הרופא ונשלח לאשפוז, אבל הוא ממתין לסניטר שיקח אותו. ארבע שעות הוא ממתין!

השעה 03:00 אזעקה בבאר שבע

ומיד לאחריה גל נוסף של אזרחים שנפגעו כתוצאה מריצה לממ"דים, אחד שבר את הכתף השני שבר את היד, והם מצטרפים למחכים.

החיילים רעבים, המזכירות מנסות לדאוג גם לזה, מידי פעם נכנסים אזרחים עם מגשי אוכל ועוגות לחיילים הסובלים.

מערכת המיחשוב אצל הרופאים בשלבי שידרוג "נא להתאזר בסבלנות" נכתב בשלטי ענק. והחיילים האלו שכבר ככה מחכים בחוסר הגיון והאזרחים האלו שסובלים והילדים שבוכים, מחכים גם למערכת המיחשוב שנתקעת שוב ושוב.

הרופא והאחיות קורעים תחת העומס רצים מאחד לאחת מתייחסים במאור פנים ובאדיבות משתדלים לסייע עד כמה שניתן, האחיות מבקשות סיוע ממחלקות אחרות, "גם פה עמוס" אמרו להם "אין את מי לשלוח"
מתקשרים למנהל באמצע הלילה. אין לו איך לסייע, אין לו את מי לשלוח.

בדמעות אני מספרת לכם את התמונה שחויתי בלילה הזה, לילה שנחשב "לילה רגוע" בזמן הקשה הזה. קשה לחשוב מה קורה בלילות קשים יותר.

אני פונה אליכם ומבקשת, למען החיילים ששומרים עלינו ונפצעים בעבורנו, למען האזרחים המסכנים והכואבים ולמען צוות הרופאים והאחיות שעושים ימים כלילות וקורסים תחת העומס. עזרו לנו לצעוק צעקה גדולה חייבים לגייס רופאים אחיות וצוות מטפל לבית החולים. אני לא יודעת למי אפשר לפנות, אני פונה אליכם שתשתמשו בכל דרך לסייע.