מעבר לאתר המותאם

הראשון שזיהה

גואל ועקנין No Comments on הראשון שזיהה

כמעט ואין מישהו בפוליטיקה הישראלית שיודע לנצל מצבים כאלה ואחרים לטובתו האישית כמו שר החוץ אביגדור ליברמן. אין ספק שאת טכס ההתנתקות של ישראל ביתנו מהליכוד הוא תכנן מזה זמן רב, אפשר אפילו לומר שהתכנון היה לא הרבה אחרי שהאיחוד המוזר בין שתי המפלגות יצא לדרך. החלק המעניין בסיפור זה הטיימינג. ליברמן כמו ליברמן הבין כמה דברים חשובים מאז אותה אחדות, דברים שהפעילו אצלו את כל פעמוני האזעקה.

ראשית הוא התחיל לחוש על בשרו את אזלת היד של נתניהו בתוך הליכוד ואת תופעת המורדים שתופסת תאוצה בתוך מפלגת השלטון. ליברמן ראה במו עיניו איך דנון ודומיו מסנדלים את יו"ר המפלגה – את נתניהו – פעם אחר פעם וגורמים לו להזיע על כל החלטה שהוא מנסה להעביר במרכז הליכוד. ליברמן לא רק ראה אלא גם שמע, שמע את הקולות מתוך הליכוד, קולות שיצאו בריש גלי מפי חברי סיעת הליכוד שדרשו מנתניהו לפרק את הברית הזו בגלל החשש שליברמן ישתלט להם על המפלגה מבפנים באמצעות התפקדות המונית של חברי ישראל ביתנו לשורות הליכוד ואז יקיץ הקץ על מפלגת שלטון דמוקרטית וליברלית שתהפוך למפלגה של איש אחד שהוא כל יכול. הדבר האחרון שליברמן מוכן להיות זה שנורר בקרב חברי הליכוד המאוס בעיניו.

דבר נוסף שתפס את ליברמן זו ההתנהלות הפוליטית – מדינית של נתניהו שלא עבדה רגע אחד כמו שצריך והתחושה שנתניהו נתפס ככישלון מתמשך כאשר מחד אין שום אופק מדיני ומאידך גם לא התנהלות ביטחונית ראויה שתוביל להפסקת ירי הטילים מעזה ותגרום לשקט בדרום הארץ, חבל ארץ שסופג מטחים כבר שנים רבות. ליברמן כדרכו, לא מוכן להיות לי כישלון והוא בורח כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.
הדבר האחרון שבאמת הלחיץ את ליברמן אלו הסקרים. ליברמן לא יכול היה לראות את נפתלי בנט והבית היהודי משתמשים במסרים ימניים שעבורם הוא נאבק כל חייו ובעוד שהוא ונתניהו, ביחד ולחוד רק מדרדרים בסקרים, בנט ומפלגתו רק הולכים ומטפסים ולאורך זמן נעים בין שלושה עשר לשמונה עשר מנדטים. זה כבר היה עבור ליברמן גזירה שאינו יכול לעמוד בה וברגע אחד החליט שעכשיו זה הזמן.
אין הרבה בשכונה הפוליטית שמכירים את נתניהו לאורך ולרוחב כמו ליברמן, וככזה הוא הרי יודע עם מי יש לו עסק וברור לו כמו לכולם שגם את סבב הלחימה הזה נתניהו יסיים מוקדם מהצפוי בגלל שלל סיבות שהמכנה המשותף שלהם זה דעת הקהל הישראלית וליברמן לא רוצה להיות שם כשהביקורת הציבורית תכה בנתניהו ללא רחם.

נכון, ליברמן לא רוצה בחירות עכשיו, לא בגלל שהוא חושב שביבי הוא ראש ממשלה טוב וזו הקואליציה האידיאלית אלא רק בגלל שהוא פשוט לא מוכן למערכת בחירות בזמן הקרוב. אפשר לסמוך על ליברמן שברגע שהוא ירגיש מוכן לבחירות הוא ימצא שוב את הטיימינג הנכון מבחינתו ויזעזע לנתניהו את הקואליציה כי אצל ליברמן כשבא הולך וכשלא בא אז חותך!

===

ולנושא שונה וחמור: אמנם עוד לא סר צו איסור הפרסום מעל פרשיית רצח הנער הערבי אבל בפרשה הזו ישנם כמה מהמגזר החרדי שעצורים מספר ימים בחשד לביצוע הרצח. כבני אדם וכיהודים כולנו מבינים שרצח הוא רצח הוא רצח ולא זו דרכנו, אבל יש לא מעט דוברים ואנשי תקשורת מהמגזר החרדי שצועקים מעל כל במה כנגד תופעת השתתפות תלמידי הישיבות הקדושות בהפגנות הימין הקיצוני והמשולהב בירושלים וצועקים יחד איתם מוות לערבים כשלדידם מדובר בכלל בלאומנות שחודרת גם לתוכנו ומחלחלת בקרב תלמידי הישיבות ויתכן שהיא זו שהביאה אותנו למצב הזה בו בחורי ישיבה חרדים חשודים בביצוע רצח מזעזע שכזה.

האמת, ברגע הראשון זה באמת נראה ונשמע מטריד ומלחיץ אבל כשמתקרבים לאט ובזהירות לאותם חבר'ה שלוקחים חלק באותם הפגנות אתה רואה שברובם הגדול לא מיניה ולא מקצתיה. אין כאן לאומנות. אין כאן שנאת ערבים. אין כאן חינוך לגזענות. אבל יש כאן מעט שעמום. יש כאן רפיון טבעי של סוף זמן. יש כאן אהבה לאקשן ולגלגול נייעס עם החבר'ה.

והדבר החשוב ביותר, אין כאן חינוך רע מבית כי לפחות אב אחד של חלק מאותם נערים עצורים הוא ר"מ חשוב מאוד שדורות של תלמידים מאחוריו ובדיקה קצרה עם כל אותם מאות תלמידים שיצאו מתחת ידו תגלה לנו טפח קטן אבל חשוב של רב ומחנך המתווה את הדרך, דרכה של תורה לתלמידיו שנים רבות והוא זכור לטובה גם אצל אלו שכבר הם בעצמם הורים לילדים.

הכותב הינו הכתב הפוליטי/מדיני של קול חי



0 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>