שלהי חודש ניסן הם סיבה טובה לפקוד את אתרי המורשת שלנו. חוויה משפחתית אחרת בעלות סמלית.

בית ילין במוצא
המקום: בית ילין הוא ביתו של יהושע ילין [ 1843-1924] בנו של דוד טביא ,מאנשי הישוב הישן הפרושים ,שהגיע לירושלים בתחילת המאה התשע עשרה והשתקע בה. יהושע ילין היה בין יוזמי הקמת המושבה מוצא ב1894 והיה בין הראשונים אם לא הראשון ממש ,שיזם , תכנן ובצע מהלך של "יציאה מן החומה " . ביתו נבנה במוצא ב- 1890 והוא התגורר בו עם אשתו עד שלהי מלחמת העולם הראשונה . האתר שומר ושוקם ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת ומנוהל על ידה. להרשמה מראש ולפרטים נוספים: רותי מנהלת האתר 02-5345443. כביש מס' 1 מאחורי בית הכנסת העתיק במוצא.

מכון איילון – רחובות
תחת עינם הפקוחה של הבריטים ששלטו בארץ, הקים ארגון ה"הגנה" מפעל תת-קרקעי לייצור כדורים לתת-מקלע "סטן" בגבעת הקיבוצים בצפונה של העיר רחובות, בסוף שנה 1945. כינוי הסתר של המפעל, בפי אנשי "ההגנה" היה "מכון איילון". המכון התת-קרקעי ששטחו כ – 250 מ"ר, כוסה בשכבת אדמה בעובי של כ – 4 מ'.. מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגריה וגן ירק – קיבוץ תמים למראה. המכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על ידי ה"הגנה" והוברחו בדרכי סתר לבירות ומשם לארץ – ישראל, סיפור בלשי בפני עצמו. מכון איילון היה המפעל הגדול של תעש במחתרת, בו יצרו יותר משני מליון כדורי 9 מלימטר לתת- מקלע "סטן" מתוצרת תעש. האתר הוא אחד מעשרה אתרים המנוהלים ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת.
לתאום מראש ופרטים נוספים : 08-9406552, רחוב פייקס 1, קרית המדע, רחובות.

פרדס מינקוב ברחובות
המקום: בשנת 1904 פרדס מינקוב היה הפרדס הראשון ברחובות, ולימים זה שיניע את האזור להפוך למרכז פרדסנות, שימשוך אליו אנשים כמו רחל המשוררת, א. ד. גורדון וחברי קבוצת כנרת. חלק מפרדס מינקוב הפך לאתר מורשת ומרכז מבקרים הפתוח לציבור הרחב ומציע הכרות עם כל זני פירות ההדר, באמצעות פעילות חינוכית וחוויתית מיוחדת. עם בוא האביב הפרדס שלנו מתמלא בניחוחות פריחה וזה זמן נפלא לבקר באתר, לשמר, למחזר ולבלות יום מהנה בחיק הטבע. האתר משומר ומפותח ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת והינו אחד מעשרת האתרים המנוהל על ידה.
סיור מודרך בפרדס, סיפורים על שימור ושיחזור בשער ההיסטורי, ניחוח פרדסים בבית האריזה המשוחזר ומשב מים מרענן בבאר המים ובבריכת האגירה. לפרטים נוספים: 08-9469197

בית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון
המקום: מקוה ישראל, בית הספר החקלאי, ראשון הישובים בתולדות מפעל ההתיישבות הציוני, הוקם בשנת 1870 על ידי חברת "כל ישראל חברים" (אליאנס) מצרפת, ביוזמת מנהלו הראשון (בצרפת) יעקב קארל נטר. רעיון הקמת בית הספר החקלאי מקוה ישראל התעורר למעשה 3 שנים לפני הקמתו בפועל. את רעיון הקמה יזם קרל נטר , אשר הגיע בשנת 1867 לירושלים, על מנת לבדוק את יכולות ההתפתחות הכלכליות והחקלאיות של המתיישבים היהודים בארץ ישראל. בסיס האימונים והמודיעין של ארגון ההגנה שכן בשטח בית הספר מקוה ישראל ובמשך שנים רבות פעל בסתר מתחת לאדמת בית הספר, תוך שימוש במערת כורכר טבעית אשר שימשה כאתר אימונים בנשק חי לחברי הארגון. מכיוון שהמערה היתה חלקה בעומקי האדמה, קולות הירי נבלעו בקירות ולא נשמעו מחוצה לה.
אחד מפעילי בית הספר – דוד ליבוביץ , הפעיל את בתי המלאכה של מקוה ישראל, שם עסק בין היתר בפיתוח רימוני יד, רקטות, תחמושת מסוגים שונים ועוד. בנוסף, בשטח מקוה ישראל הומצא למעשה תותח הדוידקה שליווה את הכוחות הלוחמים של ההגנה וצה"ל בשנים לאחר מכן. תותח הדוידקה היה ידוע ביכולותיו ליצור רעש אימתי ביחס לגודלו – דבר שגרם לערער את בטחונו של האויב המותקף. מעבר לכך, שימש בית הספר בעת מבצע חמץ כנקודת מוצא גדוד 52 של חטיבת גבעתי לכיבוש שכונת המגורים הערבית אבו כביר (כיום תל אביב) ושכונת תל אריש. מקוה ישראל היה חלק בלתי נפרד מהתפתחות התרבות והיכולות החקלאיות בישראל מאז ועד היום. אתר מקווה ישראל הוא אחד מעשרה אתרים של המועצה לשימור אתרי מורשת המטופלים ומנוהלים על ידה.

בית בן-גוריון
בית בן-גוריון נבנה בשנים 1930-1931 על אדמת הקרן הקיימת, בתוך מה שהוגדר כשכונת הפועלים הראשונה (פועלים א'), ע"י המהנדס דוד טוביה ז"ל. זה היה ביתם הקבוע של פולה ודוד בן-גוריון, עד להתיישבותם בשדה בוקר. לאחר מכן שמש אותם הבית לסרוגין עם צריפם בשדה בוקר. בביתו זה בו עבד בן-גוריון ושם שכנה לתקופה הנהגת היישוב העברי. פולה ודוד בן גוריון הורישו את ביתם- בו לוטשה מגילת העצמאות ונכתב נוסחה הסופי – למדינת ישראל. מכאן יצא בן גוריון לבית דיזנגוף להכרזה על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. הביקור בבית בן גוריון מאפשר "נגיעה" אמיתית, מוחשית ואישית באירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל כמו גם מפגש בלתי אמצעי עם דמותו ואורח חייו של דוד בן-גוריון. פרטים : 03-5221010

בית לח"י (יאיר שטרן) בתל-אביב
מוזיאון לח"י הוא אתר התרחשות אותנטי המציג ומתעד את קורות מחתרת לח"י. בדירה בקומת הגג, ברחוב מזרחי ב', בשכונת פלורנטין, נתפס ונרצח ע"י הבולשת הבריטית, מחוללה ומפקדה של לח"י אברהם שטרן – 'יאיר'. הדירה בה התגורר בימיו האחרונים נשתמרה על רהיטיה המקוריים. בחדר מוקרנת תכנית אור-קולית על חייו, פועלו, הישגיו והירצחו של 'יאיר'. להזמנת מקומות ופרטים נוספים: 03-6820288 , 03-6837582, רחוב שטרן 8 תל-אביב.

מחנה המעפילים בעתלית
המקום: אתר לאומי המשמש כמרכז חינוכי ללימוד תולדות ההעפלה לארץ ישראל ולהנצחת גבורת הלוחמים. במקום סיור בדגם אניית המעפילים "גלינה" הכולל חזיון אור קולי; משחקי מחשב מולטימדיה אינטראקטיביים, בקור בצריפים של מחנה המעצר, וספרייה חינוכית היסטורית. כמו כן פועל במקום מאגר המידע הממוחשב "בנתיבי ההעפלה" הכולל עדויות מעפילים ופעילי העפלה וכן פרטים אודות אוניות המעפילים ומחנות המעצר. המחנה שוקם ושומר ביוזמתה של המועצה לשימור אתרי מורשת והינו אחד מעשרת אתרי המורשת המנוהל על-ידה באופן ישיר. 04-9842913

עין שמר
המקום: בשנת 1913 הוקמה חוות עין שמר, שהפכה ברבות השנים לקיבוץ חקלאי בו מאות חברים. זו ההתיישבות השיתופית הראשונה,חלק מההתיישבות החלוצית בארץ בשנות ה-20 של המאה הקודמת.בתחילת שנות ה- 80 ביוזמת אחדים מחברי המשק שוחזרו המבנים ההיסטוריים, בשנת 1983 נפתח מוזיאון 'החצר הישנה' – אתר חינוכי המציג את סיפורו של הקיבוץ דרך תיאור חווייתי של ימי ראשיתו. צריפי המגורים שבפאתי החצר שוחזרו, אתרי המשק הישן קמו לתחייה: הנפחייה, המאפייה, אסם התבואה וסככת המכונות, שבה מוצגים כלים חקלאיים מימי קדם ועד ימינו. בנוסף, בעין שמר פועלים בית בד וטחנת קמח, בהאנגרים הגדולים מוצג אוסף המכונות הגדול בארץ-ישראל, ובמקום פועלת סדנת שימור.לפרטים ותאום הגעה: טל' 04-6374327

תחנת כפר יהושע – אתר רכבת העמק
חשיבות הסטורית – תחנת כפר יהושע הינה אחת התחנות הגדולות והמרשימות בתוואי רכבת העמק. באתר שבעה מבני אבן מרשימים בסגנון טמפלרי, שלושה מתוכם שוקמו ושומרו על ידי המועצה לשימור אתרים. מלבד המבנים ששומרו ישנם באתר עוד ארבעה מבנים שונים, ביניהם: מגדל המים, מבנה שירותים, חצר פחם וכן באר מים. בשטח האתר שני קרונות של רכבת ישראל משנות החמישים, שרידי קרון משא אותנטי של רכבת העמק ושני שרידי קרונות עגלה מרכבת העמק, אותם מתכוונת המועצה לשימור לשפץ ולהשמיש להסעה על שרידי המסילה. בנוסף, תצוגה מרהיבה המספרת את סיפורה של רכבת העמק ותחנותיה העיקריות ואת ההווי שאספה סביבה עם השנים. שחזור ייחודי של מנוע הקיטור במגדל המים שנעשה ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת, יפתח לראשונה לציבור. לפרטים נוספים: 04-9534226,

משטרת הטיגארט בנהלל
(כביש 75 בכניסה למנשיה זבדה אזור צומת נהלל)
המקום: מצודת משטרת נהלל, היושבת בנקודה אסטרטגית על קו התפר שבין נצרת ליגור, נחנכה בשנת 1936, בעיצומם של מאורעות הדמים שהתרחשו ברחבי הארץ.
תפקידה של המצודה היה להגן על האוכלוסייה האזרחית בעמק – יהודית וערבית – ועל אנשי השלטון הבריטי. על התחנה פיקד ברוב שנותיה סרג'נט יצחק שבילי, מפקד סמכותי ובעל אישיות מרשימה, שהיו לו יכולות יוצאות דופן בקשירת יחסי רעות עם כל תושבי העמק. סרג'נט שבילי היה נאמן לתפקידו ולמפקדיו הבריטיים, אך גם לאידיאולוגיה שלו, וסייע ליישוב העברי במאבקו להקמת המדינה. תחת מסווה של פעילות משטרתית שגרתית עזרו הוא ושוטרי התחנה שבפיקודו לפעילי ה"הגנה" בפעולות מבצעיות רבות ומגוונות. ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת שוקמה התחנה והוקם בה מרכז מבקרים למורשת השוטר והנוטר העברי בארץ-ישראל. את אווירת אותה תקופה אנו מעבירים במפגש הבלתי אמצעי עם התצוגה החזותית, הממחישה את הקשר שבין הנוטרים של ימי המנדט לשוטרי התחנה של היום. האתר עבר תהליכי שימור ופיתוח ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת ומנוהל על ידה.
לפרטים נוספים : 04-6415073

המוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת
חשיבות המקום: המוזיאון מציג את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית, שהתיישבו בעמק יזרעאל . את אורחות חייהם, כלי עבודתם, האוהלים, הבתים, חיי הילדים והמבוגרים באותה תקופה, ההתמודדות עם הקשיים – סיפורים אישיים מרתקים ומרגשים.לפרטים 04-6548974

חצר כנרת
המקום: החצר הוקמה בשנת 1908 על אדמות דלייקה ואום-ג'וני, במטרה להכשיר בה פועלים חקלאיים יהודים להתיישבות קבע. חצר כנרת הייתה מעין מעבדה, כור היתוך בו התגבשו הניצנים הראשונים של רעיונות חברתיים, כמו הקבוצה והמושב. במקום פועל מרכז הדרכה ומבקרים – העלייה השנייה וההתיישבות בעמק הירדן. מבני החצר, חדר האוכל, האסם, חוות העלמות, החאן העתיק וסרטון על רחל המשוררת. לאחרונה התחדשה החצר בתצוגה מרהיבה וכן הסתיים שימורם ושיקומם של רוב המבנים. תהליכי השימור והפיתוח המואצים באתר נעשים ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת. הביקור באתר מאפשר הצצה לתמונה ההולכת ומתעצבת מחודש לחודש. לפרטים נוספים : 04-6709117 .

חוויית נהריים באתר גשר הישנה
בין הירמוך לירדן הוקם הסטארט אפ של ראשית המאה הקודמת – מפעל חשמל הידרואלקטרי. באתר חוויית נהריים – מיצג אורקולי יוצא דופן להמחשת פעילותה של תחנת הכוח. סיפורם של אנשי בראשית שהתיישבו במקום, נאחזו בקרקע, הפריחו את השממה והגשימו את חזונם. 63 שנה לקרבות גשר אל מול הלגיון הירדני וכוח הפלישה העיראקי. תצפיות נדירות על גשרי הירדן והציפורים בנדידתן, מפגש נוסטלגי עם רכבת העמק.אופניים שמייצרים חשמל על ידי תנועה ודיווש, מרוץ מכוניות סולאריות והדגמת ייצור חשמל על ידי תאים סולריים, מיצג אינטראקטיבי על פנחס רוטנברג ומפעל החשמל ההידרואלקטרי, סרטון על גבורתם של חלוצי קיבוץ גשר במלחמת העצמאות, סיור מודרך, תצפית נוף ומעבר גדר המערכת, סדנת "הופכים חזון למציאות" מדשאות רחבות לפיקניק, מזנון קל, אפשרות לשלב טיולים ברכבים חשמליים לאורך נהר הירדן, טיולים בכוכב הירדן ,סיור רגלי קצר אל טיילת גאון הירדן, שלושת גשרי הירדן ההיסטוריים וחאן ממלוכי מהמאה ה-14.
לפרטים נוספים: 04-6752685 ,04-6753336

אתר מורשת מוזאון הרעות במצודת כח
המקום: מוזיאון הרעות מייסודו של יהודה דקל ז"ל וחבריו, שנפתח לאחרונה, הינו אתר מורשת, המספר על כיבוש משטרת נבי יושע, במלחמת העצמאות. בשלושת קרבות הגבורה נפלו 28 לוחמים שנתנו למשטרה את שמה העברי מצודת כ"ח. קרבות אלו נלמדים עד היום במערך ההדרכה של צה"ל כמגבשי מורשת וערכי לחימה שבמרכזם ערך הרעות. במקום- תצוגה המספרת על ביצור גבול הצפון במאורעות 1936, על הווי ההכשרות המגויסות של הפלמ"ח, על ראשיתה של מלחמת העצמאות בגליל העליון עד כיבוש המצודה יומיים לאחר הקמת המדינה. כל אלה מעוצבים ביופי נדיר בשילוב ,טקסטים, תמונות, סרטונים ומערך ייחודי המאפשר למבקר ל"היכנס" לקרב השני בתלת מימד אינטראקטיבי על גבי טאבלטים אישיים. קיר הנצחה עם תמונות הנופלים ומגירה אישית לכל אחד מהם ממחיש את עולמם של הלוחמים. סמוך למוזיאון נמצא קבר אחים של תשעה עשר מהנופלים ולידו מצפור מרהיב על עמק החולה, שני שבילים יוצאים מהאתר אל שמורת הטבע בנחל קדש. ליצירת קשר: 04-6432810

משרד התרבות והספורט והמועצה לשימור אתרי המורשת יפתחו ביום העצמאות 66 אתרי מורשת ללא תשלום.