מעבר לאתר המותאם

מרתק • הפרויקט המיוחד של קאהן: כך הוקמה 'דגל התורה'

בצלאל קאהן | צילום: ארכיון 10 Comment on מרתק • הפרויקט המיוחד של קאהן: כך הוקמה 'דגל התורה'
הרב שך אלישיב קנייבסקי

לפני שנתיים פרסם מנהל התוכניות והחדשות ב'קול חי' בצלאל קאהן תכנית מיוחדת ובה סיפור הקמתה של תנועת "דגל התורה", לרגל חצי יובל שנים לייסודה.

היום (שלישי), לקראת הועידה השלישית של המפלגה החרדית הצעירה, אתר 'קול חי' מביא ב'שידור חוזר' את הפרויקט המרתק, עם הקולות המרגשים של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, היו"ר הבלתי נשכח הרב אברהם רביץ זצ"ל ואנשי המפלגה לדורותיה – מכנס היסוד בבנייני האומה, הועידה הראשונה ביד אליהו ותשדירי המפלגה הצעירה בתשמ"ט. 

• • •

הנוסטלגיה הזו היא נחלתם של בני השלושים וחמש ומעלה, לפחות, שזוכרים את אירועי התקופה, או אולי את סערת התקופה, תקופה שהתרחשה כאן לפני חצי יובל שנים, ועד היום מותירה את רישומה על היהדות החרדית, הפוליטיקה החרדית והציבוריות החרדית, ויהיו שיאמרו – גם על הפוליטיקה הישראלית כולה.

זוהי דגל התורה, מפלגה צעירה שהוקמה על רקע תחושת אכזבה של מרן ראש הישיבה, הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל מהתנהלותה של תנועת אגודת ישראל במשך שנים, מפלגה שאף אחד לא ניבא לה הצלחה או הישג כל שהוא, אבל הפכה לגורם משמעותי ביותר, משפיע ביותר, בפוליטיקה הישראלית בכלל, ובפוליטיקה החרדית בפרט.

ממפלגה של שלושים וארבעה אלף מצביעים ובקושי שני מנדטים בכנסת בשנת תשמ"ט, צמחה דגל התורה במספר הקולות שלה, וגם עלתה סוף סוף לשלושה מנדטים בקדנציה הנוכחית, אך עם נוכחות בולטת במיוחד של נבחרים ברשויות המקומיות, למעלה ממאה חברים, לא רק בערים החרדיות המרכזיות, אלא גם, ואולי בעיקר, בפריפריה.

לפני שבועיים בדיוק, בראש חודש ניסן, מלאו עשרים וארבע שנים לאחד הנאומים הזכורים ביותר בהיסטוריה של מלחמת המדינה והדת, "נאום השפנים" של מרן הרב שך זצ"ל בועידה הארצית הראשונה בהיכל יד אליהו בתל אביב.

בתחילת השנה הנוכחית מלאו גם חצי יובל להקמת המפלגה הצעירה, שהובילו אותי בשבועות האחרונים לנבור בארכיונים ולשמוע שעות ארוכות של הקלטות היסטוריות מהימים ההם, ימים בהם הכל הוקלט על קלטות.

מהנבירה המתישה הזו, בעזרתם של חברים טובים, נוצרה התוכנית הזו, שתספר לראשונה ברדיו את סיפור הקמתה של דגל התורה לפני חצי יובל שנים, בליווי הקלטות היסטוריות, שחלקן לא הושמעו מאז ועד היום, חלקם נעלמו בתהום הנשיה, וחלקם מהווים מסמך היסטורי מרתק.

הגענו אל הנאומים של ימי הבראשית, אל תשדירי התעמולה של דגל התורה, הלא היא מפלגת עץ ואל ג'ינלגלי הבחירות שנוגנו אז – והכל תודות לכמה אנשים טובים מדור המייסדים של דגל התורה, שפתחו בפנינו את הארכיון שלהם, הלא הם הרב מרדכי בלוי, הרב ישראל גליס, הרב בני רבינוביץ, הארכיון הפרטי שלי וארכיונם של אנשים טובים נוספים.

* * *

בחודש תמוז תשמ"ח, החלו המפלגות בישראל להתארגן לקראת הבחירות לכנסת ה-12. הבחירות נועדו להתקיים במועד החוקי, תחילת חורף תשמ"ט.

באותם ימי קיץ התארגנה קבוצת ראשי ישיבות ורבנים, כולם ליטאים אנשי אגודת ישראל, חלקם אנשי סיעת צא"י, צעירי אגודת ישראל, אחרים אנשי סיעת שלומי אמונים במפלגה האשכנזית. המטרה: לקיים משא ומתן עם המרכיבים האחרים באגודת ישראל, ובמיוחד עם הסיעה המרכזית, גור, ששלטה – אז כמו היום – על מוסדות אגודת ישראל.

ומדוע משא ומתן? הציבור הליטאי חש באותם ימים כי קיימים עיוותים פנים מפלגתיים. מרן הרב שך, ששימש במשך שנים כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, חש שלא מאפשרים לו לבטא את דעותיו, דעת תורה. עיתון המודיע מנע פרסום של מכתבים שונים שכתב, בין היתר בעניין חב"ד, איתם ניהל מרן הרב שך ויכוח מר ונוקב.

התחושה, תיאר לי לפני שנים אחד מראשי הישיבות הליטאיות, היתה שלא רוצים אותנו באגודת ישראל, שמעוניינים לזרוק את בני התורה ורבותיהם מהמפלגה.

להתארגנות החדשה קראו התאחדות בני תורה" (אב"ת). ההתארגנות החלה בכינוסים קטנים, אסיפות עסקנים והרבה פרסומים שנועדו ליצור לחץ פסיכולוגי על אנשי אגודת ישראל, שאו טו טו, משהו יקרה.

בי"ח תמוז תשמ"ח פורסמה מודעה קטנה ב"יתד נאמן", בו התבשר ציבור בני התורה כי בקרוב יוזמנו ויקראו בני התורה בכל אתר ואתר להתכנס ולהתאסף לצורך בחירת הנציגים שייצגו את עולם התורה במישור הציבור בכל מסגרת שהיא. עולם התורה יבחר את נציגיו בצורה עצמאית נציגים המקובלים על גדולי התורה שליטא כראויים וכמתאימים לכתחילה לייצג את הציבור התורני

בתחתית המודעה צוין מספר טלפון לקבלת פרטים. היה זה הטלפון הפרטי בביתו של הרב דוד זיכרמן מנאמניו של מרן הרב שך.

בכוללים נערכו החתמות על גילוי דעת למינוי נציגים ברשימת אגודת ישראל על ידי גדולי התורה, מועמד המקובל והרצוי בעיניהם לכתחילה כלשון המודעה

המודעות וההחתמות לא הובילו לשום מקום, וכעבור עשרה ימים נערך בירושלים כינוס בהשתתפות מאות אברכים. הלהט של האברכים היה גבוה. רבים הרגישו תחושת קיפוח, תחושה שלא מאפשרים לרבותיהם לבטא את עצמם ולאפשר מינויי נציגים לכנסת כרצון גדולי התורה.

חצי יובל שנים חלפו מאז, אך חלק מהרבנים שהשתתפו באותו כינוס במרכז ירושלים, בכ"ז תמוז תשמ"ח, חיים עמנו עד היום, חלקם מעורבים עד היום בעשיה הציבורית הליטאית. בתמונות מאותם ימים ניתן לראות בכינוס את מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך, הגאון הרב ברוך ויסבקר, הגאון הרב ברוך שמואל דויטש, הגאון הרב צבי וייספיש, ורבים אחרים.

ההחלטות של הכינוס פורסמו למחרת ביתד נאמן הצעיר, שהחל להופייע שלש שנים קודם לכן, ואחד הסעיפים קרא לפעול למען יצוג הולם של בני התורה במישורים הציבוריים השונים

צעד נוסף נעשה כמה ימים לאחר מכן.

בג' אב נבחר אברך כולל צעיר, חבר המועצה המקומית אופקים, משה גפני שמו, לתפקיד הבא: מזכ"ל התאחדות בני תורה. תוך יומיים התקבלה החלטה לגבש מטה לקראת הבחירות והקמת סניפים בכל הארץ ולקייים משא ומתן עם חוגיים שאינם מייוצגים במסגרות הקיימות, רמז ראשון לצירופה העתידי של חסידות בעלזא להתארגנות הפוליטית החדשה.

באגודת ישראל עדיין לא קלטו לחלוטין את מה שמתרחש מעבר לכביש, ווסירבו להתרגש.

הארגון הצעיר, אב"ת, אף הקים הנהלה תחת השם המפוצץ "הוועד הפועל של התאחדות בני התורה", בדומה לועד הפועל של אגודת ישראל, והועלתה הצעה להקים גוש תורני בתוך אגודת ישראל, גוש שיהיה מורכב משתי הסיעות הליטאיות: צאי ושלומי אמונים.

כשהתכנסה בב' אלול הנהלת אגודת ישראל – סערו הרוחות. היו שטענו כי אין להתעלם מדרישות התאחדות בני התורה וכיי יש להגיע עמם להבנה מהירה ככל האפשר.

כעבור מספר ימים התכנס הועד הפועל המורחב של התאחדות בני התורה במלון רמדה בירושלים במסגרתו הוחלט להיערך לקראת הליכה ברשימה עצמאית לכנסת. היתה זו הפעם הראשונה שנציגי אבת פירסמו את הדברים באופן רשמי ובולט, בטענה כי מוצו כל הניסיונות לאיחוד השורות בתוך אגודת ישראל.

אך למרות ההצהרות – נמשך המו"מ, לצד התארגנות להקמת מפלגה. שמה, בשלב הראשוני, היה אגודת החרדים.

המו"מ עצמו היה קשה מאד. הליטאים דרשו מהסיעה המרכזית לפתור בעיות רבות, לא רק פרסונליות בתוך הרשימה. הויכוחים בין הצדדים באותם ימים – היו קשים ומרים, בנושאים שונים שעמדו על הפרק, במיוחד בויכוח שניהל מרן הרב שך מול חב"ד. באגודת ישראל, יש לציין, סירבו להיענות לדרישה להחרים את חב"ד בעיתון המודיע, למרות שחב"ד לא היתה חלק מאגודת ישראל.

המשא ומתן נמשך – עד לערב יום הכיפורים תשמ"ט, שבוע בדיוק לפני מועד הגשת הרשימות לכנסת. באותו יום, ערב היום הקדוש, התקבלה טיוטת ההסכם בין הצדדים, הוא אף נחתם בראשי תיבות, תחת הכותרת "הסכם לשלום ולאחדות באגודת ישראל" בין הסיעה המרכזית חסידי גור לבין התאחדות בני תורה ובו סוכם על חידוש סמכותה של מועצת גדולי התורה, המודיע ישמש במה לכל חוגי אגודת ישראל ויהיה פתוח שוב להשמעת דעותיהם, העיתון לא יסקר את חב"ד ויירשם שוויון מלא ברשימה: מקומות השני והרביעי יוקצו לליטאים.

ישבנו בערב יום הכיפורים עד לשעות הצהרים ושעתיים לפני הסעודה המפסקת הלכנו הביתה עם הסכם, מספר הרב זיכרמן. "בכל אותן שעות ראש הישיבה המתין לשמוע מאיתנו מה מתרחש בדיוני המו"מ והתקשרנו אליו לפני הצום לספר לו שההסכם חתום בראשי תיבות, ואז אמר מרן הרב שך: כעת אפשר ללכת לכל נדרי

במוצאי יום הכיפורים הכל התפוצץ

ההסכם הודלף ופורסם בעיתון ערב שבת. החשד היה כי ההדלפה נועדה להביך את הצדדים החתומים עליו, ונראה כי אין דרך חזרה. דגל התורה רצה בנפרד.

אך למרות זאת, למחרת, שיגר מרן הרב שך את הרב דויטש, הרב זיכרמן והרב גפני, לישיבת מרכז אגודת ישראל שהתכנסה בירושלים, עם שני מכתבים בידיהם, לשימוש עתידי: האחד קורא להצביע ג', אגודת ישראל, בתנאי שנציגי אבת יהיו ברשימה, והמכתב השני עם בקשה להציב את גפני במקום ריאלי ברשימה ואת מזכ"ל צאי, הרב חיים ברילנט, ברשימה.

אם אתם מיישמים את הבקשה, המכתב השני יהיה לשימוש, אמר גפני לנציגי אגודת ישראל, אך הם התעקשו להעניק לנציגי הרב שך את המקומות השלישי והחמישי, החלטה שהובילה את מרן הרב שך להודיע לנציגיו בשיחת טלפון: מתמודדים לבד לכנסת.

הייתי בהלם, סיפר לי הרב גפני לפני שנים, אמרתי למרן הרב שך שאין סיכוי שנעבור את אחוז החסימה, אבל מבחינתו העניין הסתיים.

למחרת בבוקר הגיע גפני הגיעו שלושת המקורבים לביתו של מרן הרב שך שהורה להם להכין רשימה לכנסת. גפני, ערך חשבון מדויק בנוכחות הרב שך, והוכיח לו שיש סיכוי לקבל רק שבע עשרה אלף קולות. לא יותר. מדוע צריך רשימה, שאל גפני, אפשר להצטרף לתנועת ש"ס שמרן הרב שך הקים.

על כך השיב לו הרב שך: לא שתית קפה הבוקר, לא תשתה קפה.

אחוז החסימה, חשוב לציין, עמד באותם ימים על כעשרים ושתיים אלף קולות.

* * *

יום לפני ערב חג הסוכות תשמ"ט, הוכרז רשמית על הקמת מפלגת אגודת החרדים דגל התורה ולמחרת בבוקר פורסם ביתד נאמן מכתבו של מרן הרב שך שנכתב כמה ימים קודם לכן, ובו קריאה לתמוך בבחירות בדגל התורה.

בתחילה התכוונו ראשי אב"ת, התאחדות בני תורה, לקרוא למפלגה החדשה אגודת ישראל, מאחר ורוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיעו על תמיכתם ברשימה החדשה, אך החוק לא איפשר זאת ומרן הרב שך קבע: שם המפלגה יהיה כשמה הראשון והמקורי של אגודת ישראל, בעת הקמתה לפני יותר ממאה שנים, אגודת החרדים. לשם הזה נוספו צמד המילים דגל התורה.

גם הרכב הרשימה הוכן בצורה מעניינת.

באחד מימי הכנת הרשימה החדשה, נכנסו הרב דויטש, הרב זיכרמן והרב גפני, לחדרו של הרב שך, ומרן ביקש מגפני לעמוד בראש הרשימה.

גפני השיב למרן: אם הולכים לרשימה נפרדת, תוך מאבק בש"ס ובאגודת ישראל, לא יתכן שאברך צעיר מאופקים יעמוד בראש הרשימה. השלושה קיבלו הוראה לצאת להתייעצות ולהביא שם של אדם שיסכים לעמוד בראש הרשימה, וכעבור כמה דקות הובאה ההמלצה: הרב אברהם רביץ, ראש ישיבת אור שמח, שעמד בעשרות שנותיו בראש מערכות ציבוריות גדולות, וכך היה.

ואז החליט מרן הרב שך לנסוע לבתיהם של גדולי ישראל, כדי לרתום אותם למפלגה החדשה.

הראשון אליו נסע, היה מרן פוסק הדור הרב אלישיב זצ"ל. הרב שך קרא לנאמנו הרב דוד זיכרמן, וביקש ממנו לארגן את הנסיעה בחשאיות גמורה

בכוחותיו הדלים עלה הרב שך לבית הקטן ברחוב חנן עשר והסביר באריכות רבה למארח את הסיבות שהביאו אותו להקמת דגל התורה וכי לא נותנים לו לבטא את דעתו, דעת תורה. מרן הרב אלישיב השיב למרן הרב שך כי הוא תומך בכל צעדיו של ראש הישיבה.

מיד לאחר מכן נסע מרן הרב שך לביתו של מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, לשכנעו להצטרף להנהגת דגל התורה, אולם הוא סירב והעדיף שלא להתערב. הוא חשש מפילוג בתוך הציבור הירושלמי.

ואז, הודיע הרב שך, צריך לקיים כנס גדול, כנס יסוד למפלגה הצעירה. המקום שנבחר – בנייני האומה בירושלים.

אלא, שמרן הרב אלישיב חשש מההתכנסות הזו. לא יבואו יותר משמונה מאות איש, הוא אמר לרב דוד זיכרמן. יהיו בזיונות גדולים. אם יגיעו שמונה מאות איש, אמר הרב אלישיב, זה יהיה נס גדול.

החשש הזה התפוגג בערבו של כ"ח תשרי תשמ"ט,

*  * *

כ"ח תשרי תשמ"ט, כשבועיים בלבד לפני הבחירות לכנסת השתיים עשרה, בבנייני האומה בירושלים התכנסו ובאו אלפים רבים מבני הציבור החרדי בארץ, בראשות גדולי ישראל.

לא רק האולם המרכזי של בנייני האומה היה מלא וגדוש עד אפס מקום, אלא גם האולמות הסמוכים. התקשורת הגיעה אף היא לסקר בהמוניה את כנס היסוד של המפלגה הצעירה שאך זה עתה קמה.

 מרן ראש הישיבה הרב שך זצ"ל נכנס לאולם בנייני האומה, כששירה אדירה אל אלפי בני תורה מלווה אותו אל הבמה, וכשהוא מלווה ביבדלו לחיים ארוכים, מרן ראש הישיבה הגאון ר' אהרן לייב שטינמן ומרן הגאון ר' חיים קניבסקי, כשעל הבמה ישובים גדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה.

את הכינוס פתח הרב משה גפני. ראש הרשימה, הרב אברהם רביץ זצ"ל, הוזמן לשאת את דבריו, במהלכם אמר: לא נשמע בקול הגדולים. אנחנו נעשה מה שגדולי התורה אומרים.

את המשא המרכזי בכנס היסוד, נשא מרן ראש הישיבה הרב שך זצ"ל, שבכה בנאומו על מצב הדור ואף הכריז: "הוציאו אותנו מאגודת ישראל, וכי מהי אגודת ישראל? אגודת ישראל היא חיבור של אנשים חרדים, אם כן אנחנו אגודת ישראל".

הרב רביץ, ראש הרשימה, הוזמן לאחר מכן לשאת את דבר הרשימה.

לדגל התורה חברה באותם ימים, כידוע, חסידות בעלזא. יבדל לחיים, מרן האדמו"ר, הצטרף אל מרן הרב שך, ואף שיגר את הגאון הרב חיים יחיאל רויטמן, חבר בד"צ מחזיקי הדת, להקריא את מכתב ברכתו בכנס היסוד.

גם חבר מועצת גדולי התורה דאז, הגאון ר' שמחה זיסל ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, נשא דברים באירוע.

הדי האירוע הזה, הותירו את רישומם באותם ימים, והמפלגה הצעירה יצאה לדרך.

גדולי ישראל חרדו לכבודו של מרן הרב שך, והתייעצויות רבות נערכו באותם ימים בביתו של מרן הרב שך ובביתו של מרן הרב אלישיב. בתמונות שפורסמו באותם ימים ניתן לראות את מרנן גדולי ישראל, מרן הגאון ר' אהרן לייב שטיינמן, מרן הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ, מרן הגאון ר' שמואל אויערבאך ועוד, ישובים במעונו של מרן הרב אלישיב להתייעצות דחופה.

המאבק על דעת הקהל החרדי – היה קשה.

הבחירות הללו, בתשמ"ט, היו בחירות סוערות מאד, וכמו כל מפלגה, גם דגל התורה, היתה צריכה לנצל את דקות השידור במסגרת שידורי התעמולה.

מי שנבחר להכין את התשדירים הללו, היה הרב ישראל גליס:

התשדירים הוקלטו בקולותיהם של הרב אברהם רביץ זצ"ל, ויבדלו לחיים ארוכים מועמדי הרשימה אז: הרב משה גפני, הרב חיים ברילנט והרב אליהו אסאס

גם המנון, או כמה המנונים, היו למפלגה הצעירה, שהכילו את שם המפלגה, את אותיות המפלגה וכן הלאה.

בסופו של דבר אירע הלא יאומן ודגל התורה זכתה בשני מנדטים.

למחרת הבחירות התחוללה דרמה כאשר הרב גפני כמעט ולא נכנס לכנסת

יום הבחירות היה גם באותה שנה ביום שלישי בשבוע וביום שישי, ביום האחרון לספירת קולות החיילים, ניצב המנדט השני של דגל התורה על חודו של קול.

השאלה היתה: מי ייכנס לכנסת: הרב גפני, שהוצב במקום השני ברשימה, או נציג של התחיה. ברגע האחרון, עם תום ספירת כל הקולות, התברר כי מספר הפתקים עליהם היה רשום עץ הכריעו את הכף והרב גפני הוא זה שנכנס לכנסת.

נציג דגל התורה בועדת הבחירות יצא החוצה מחדר הוועדה והודיע בהתרגשות לרב דוד זיכרמן שישב שם: יש לנו שני מנדטים, עם שלושים וארבעה אלף מאתיים שבעים ותשעה מצביעים

20140417_154349-1

נאומו של מרן הרב שך ביד אליהו, לפני עשרים וארבע שנים – ושבועיים, נאום שהפך לנכס צאן ברזל בויכוח הבלתי נגמר בין חרדים לחילונים, בויכוח על יחסי דת ומדינה, כשהשאלה ששאל הרב שך נותרה שאלה נצחית: במה אתם יהודים, שאל, זעק, מרן הרב שך, את בני הקיבוצים, את אנשי השמאל, את אלה שרחוקים מתורה ויהדות.

אבל בל נקדים את המאוחר.

הקדנציה הראשונה של דגל התורה בכנסת השניים עשר, התאפיינה בעניינים ציבוריים סוערים ביותר. דגל התורה נכנסה אמנם לכנסת אבל לא לקואליציה של יצחק שמיר. היתה זו ממשלת אחדות בה השתתפו הליכוד, מפלגת העבודה, אגודת ישראל וש"ס.

עד לאותו יום בחודש ניסן תש"ן בו אירע התרגיל המסריח ובכנסת אמורה היתה להתקיים ההצבעה על הפלת הממשלה.

בשעות הערב של אותו יום הורה מרן הרב שך זצ"ל לנציגיו בכנסת, רביץ וגפני להצביע נגד הפלת הממשלה, אך זו נפלה.

מיד לאחר מכן החלו הדיונים כיצד להרכיב ממשלה וקואליציה.

נקודת המפתח בכנסת היתה סיעה קטנה וחדשה, דגל התורה. היא הפכה ללשון מאזניים. כולם חיכו למוצא פיהם של שני חברי הכנסת, רביץ וגפני, אך הללו מילאו פיהם מים.

השאלה ברחוב ראב"ד עשרים ושבע בבני ברק, מעונו של מרן הרב שך, היתה האם ללכת לממשלה עם המערך בראשות שמעון פרס או לממשלה צרה בראשות יצחק שמיר.

במפלגת העבודה רווחה הדעה שדגל התורה תסייע לה בהקמת הקואליציה, אך לאחר ששר הביטחון דאז, יצחק רבין, ביקר אצל הרב שך ושמע את דעתו על השמאל, הוא הבין ששמעון פרס ייאלץ להיות מעתה והילך ראש האופוזיציה.

אך שום דבר רשמי לא היה עדיין, עד לאותו נאום מפורסם של מרן הרב שך בהיכל יד אליהו בתל אביב.

 היה זה בראש חודש ניסן תש"ן. דגל התורה תכננה זמן רב קודם לכן לכנס את הוועידה הראשונה של דגל התורה בבנייני האומה בירושלים, אך לנוכח החשיבות הציבורית של מאורעות אותם ימים, הוחלט להעתיק את מושב הפתיחה להיכל יד אליהו בתל אביב, שם אמור היה מרן הרב שך לשאת את הנאום המרכזי.

במקום להשיב על השאלה של ימין או שמאל באופן ישיר, נשא מרן הרב שך את אחד הנאומים הזכורים ביותר בישראל, נאום השפנים והחזירים, בו הוא תקף את השמאל והקיבוצים על שמנסים להשכיח את התורה והיהדות מהעם היהודי בישראל. במה אתם יהודים, הוא שאל. אין לכם לא שבת ולא יום כיפור. אתם מגדלים שפנים וחזירים, זעק הרב שך מנהמת לבו, בנאום שחלקו הראשון נאמר בשפה העברית, ובהמשך, עבר הרב שך לדבר באידיש.

דבריו הנחרצים הידהדו מסוף העולם ועד קצהו.

עמדתו בעניין הקמת הממשלה ששמעון פרס ביקש להקים היתה ברורה.

פרס ידע שהוא יכול להוריד את החליפה שתפר לעצמו, למרות שבהמשך, כעבור שבועיים, ניסה להקים את הממשלה שלו – וכשל.

הכינוס הגדול ביד אליהו, סוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת.

לא היה כלי תקשורת אחד במדינת ישראל ואף מחוצה לה, שלא שיגר נציג לכינוס הזה ביד אליהו. הרדיו והטלויזיה שידרו את האירוע בשידור ישיר, בפריים טיים של הערב.

מי ששימש כדובר הוועידה ההיא, לפני כמעט חצי יובל שנים, היה העיתונאי בני רבינוביץ

לאחר ארבע שנים בהן פעלה דגל התורה כסיעה נפרדת לחלוטין מאגודת ישראל וש"ס, התקרבה לה מערכת הבחירות של שנת תשנ"ב, כאשר דגל התורה התמודדה ברשימה משותפת עם אגודת ישראל ברשימת יהדות התורה המאוחדת, וזאת לאחר שמרן הרב שך שלח את הרב שלמה לורנץ לנהל את המשא ומתן מטעמו.

למרות שהתוצאה היתה שישים ארבעים לטובת אגודת ישראל, בחלוקת הנציגים ברשימה המשותפת, ולא חמישים חמישים כפי שרצו בדגל התורה, מרן הרב שך הכריע על הליכה משותפת.

ההסכם הוא עוול גדול, אמר הרב שך למקורביו. זה בניגוד לצדק וליושר, אבל אם אגודת ישראל היתה יודעת כמה אני מעוניין בשלום, היא היתה נותנת לנו את המקום השישה עשר והשלושים ושישה.

ערב הבחירות, נערך כינוס גדול ומרכזי, שוב ביד אליהו, בו נשא מרן הרב שך דברים, אך קודם לכן, נאם שם יושב ראש יהדות התורה המאוחדת, הרב אברהם יוסף שפירא זכרונו לברכה, באווירה פייסנית מאד, שהגדיר את האירוע כמעמד הר סיני. לא פחות.

גם מרן הרב שך נאם באירוע הזה במשך כחצי שעה, ובדבריו לא התייחס כלל לאיחוד המחודש, אלא, כדרכו, השמיע דברים כואבים על מצב הדור

* * *

חצי יובל שנים חלפו מאז התרחש הפיצול הפוליטי בתוך היהדות החרדית, חצי יובל שנים מאז הוקמה מפלגה שהצליחה, בניגוד לכל התחזיות, לשרוד, לצמוח ולגדול.

מפלגות קמו ונפלו – ודגל התורה נותרה חיה ונושמת, בלי שמישהו יזכור, כמעט, את הפיצול ההוא.

לעיתים אנחנו שומעים על חיכוכים פה ושם בין אגודת ישראל לדגל התורה, אבל אלה הם חיכוכים פוליטים בריאים, בין שתי מפלגות, שמרכיבות יחד רשימה אחת, וכיום, לאחר העלאת אחוז החסימה, כל אחת משתי המפלגות חייבת את רעותה כדי לשרוד.

תם ולא נשלם, פרק היסטורי בפוליטיקה הישראלית והחרדית.

הדור הצעיר שלא ידע את אירועי התקופה ההיא, או לפחות לא חי את אותה תקופה תוססת, ויהיו שיאמרו כואבת, לנוכח הפילוג, חשוב שיידע פרק היסטורי זה, כמו פרקים היסטוריים ציבוריים אחרים, שעוד חזון למועד, וגם הם יעלו ויבואו לשידור ברדיו.

את סיפורה של "דגל התורה", חצי יובל שנים אחרי – תוכלו לשמוע בתוכנית "עולים לדגל" ששודרה בקול חי, המצורפת בעמוד זה.

האזינו לתוכנית המלאה:

(תודה לאישים הבאים, מדור המייסדים של "דגל התורה", שפתחו בפניי את הארכיון שלהם: מרדכי בלוי, ישראל גליס, בנימין רבינוביץ, ארכיון דגל התורה, "וזרח השמש", הארכיון הפרטי שלי ועוד).

לופוליאנסקי אלישב דגל התורה הקמה

20140417_154349-1

20140417_154248

20140417_154306-1 (1)

20140417_154314-1

20140417_154432-1

20140417_154402-1

20140417_154511-1

20140417_154416-1

20140417_154721-1

20140417_154708-1

בעלז קנייבסקי שך אלישיב דגל התורה

דגל התורה הקמה שך אלישיב בעלזאאוריבך

אלישיב שך דגל התורה

20140417_155102-1

אלישיב שך דגל התורה

דגל התורה אלישיב שך

דגל התורה לופוליאנסקי אלישיב

דגל התרוה אלישיב שך

דגל התורה

הרב שך אסחייק

הרב שך אלישיב קנייבסקי

ויזניץ סלונים שך אלישיב אוירבאך

הועידה הראשונה של דגל ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה של דגל יד אליהו דגל התורה הרב שך רביץ יד אליהו דגל התורה דגל התורה דגל התורה דגל התורה אופקים עץ הרב אלישיב 10



10 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 10

    אתה מוחה על הפגיעה בכבודו של הרב שך – ומה עם הפגיעה החמורה בכבודו של הגאון הקדוש מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל?

  2. 9

    3 המייסדים הרשומים של תנועת אב"ת שממנה צמחה דגל התורה היו הרב שמואל אויערבך , הרב שמואל דויטש והרב דוד זיכרמן – אירוני ביותר.

  3. 8

    חתיכת נוסטלגיה.
    מרתק. מדהים. תביאו עוד תוכניות כאלה.

  4. 7

    אני חושב שבמה מכובדת זו צריכה להסיר את תגובותיהם של הנלוזים הקודמים הפוגעים ישירות במרן הרב שך זצ"ל

  5. 6

    "I don't like the way you describe the whole procedure of "degel without mentioning that by the side of "agudah" there was also GEDOLIM among them the Lev Simcha of Gur, Sadigura Rebbe, Vizhnitzer Rebbe, all the Chasidishe rebbes except one newly young Rebbe.

  6. 5

    זה לא יאומן מה הפריע להם לומר את כל נדרי- השאלה ה'מהותית' אם חב"ד תסוקר בעיתון או לא…
    ה' ישמור!

  7. 4

    למה אין מילה על הגורם האמיתי להקמת דגל התורה ששמו הרב יעקב ליצמן

  8. 3

    ראו בספר אמרי בינה מהאדמו"ר האמצעי הבן של הבעל התניא בשער הציצית סימן כ"ב בענין שנתקנא קרח בזקן אהרון הכהן שקרח ראה איך שאהרון הכהן שהיה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה הצליח להשיב רבים מעוון וזהו ענין הזקן שהם שערות להאיר את החסד של אהרון עד למרחוק וזהו ע"י שלוחיו
    ועל כן שאל קרח ממשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית, כי ענין התכלת הוא קנאות לשם שמים מצד היראה, ולכן אין צריך ציצית שהם השערות לרדת ע"י שלוחים למקום היהודים שהם רחוקים, אלא מרחוק יאמר להם שהולך להיות שואה ולהשפיל אותם ולהטיל פחד עליהם
    אבל יש ברייתא "כל הצבעים יורד בבורית חוץ מקלא אילן" מפרש הצ"צ כל הצביעות יורד בבורית שאם אחד עושה מצוה שלא לשם שמים היינו בצביעות
    חוץ מקלא אילן, כלומר שאומר שזה תכלת היינו שעושה מחלוקת לשם שמים אבל הוא קלא אילן שזהו קנאות שלא לשם שמים אז הוא "קלא" שזהו גימט' של הס"מ

  9. 2

    תביאו גם את השידור חוזר מחברון